מחקר: אצל חולי קורונה ארוכה קשה, הרכב החיידקים בפה ובריאות שונה באופן בולט

חוקרים מאוניברסיטת דנדי שבסקוטלנד פרסמו היום (שני) בכתב העת European Respiratory Journal מחקר שמצא כי אצל אנשים שסובלים מקורונה ארוכה בדרגה קשה, הרכב החיידקים שחיים בפה ובריאות שונה באופן בולט מזה של מי שהחלימו היטב. לפי החוקרים, ההבדלים קשורים לא רק לתסמינים בדרכי הנשימה, אלא גם לבעיות קוגניטיביות ולבעיות עיכול שמאפיינות את המחלה.

771 מחלימים מ-38 בתי חולים

המחקר הוא חלק מפרויקט PHOSP-COVID, פרויקט הדגל של בריטניה לחקר קורונה ארוכה. השתתפו בו 771 אנשים שאושפזו בגלל קורונה בין פברואר 2020 למרץ 2021 באחד מ-38 בתי חולים ברחבי הממלכה. החוקרים חילקו אותם לארבע קבוצות לפי חומרת התסמינים חמישה חודשים אחרי השחרור: "קשה מאוד", עם פגיעה גופנית, נפשית וקוגניטיבית; "קשה", עם פגיעה גופנית ונפשית בלבד; "בינונית", בעיקר קשיים קוגניטיביים; ו"קלה", עם מעט תסמינים והחלמה טובה.

כחצי שנה אחרי השחרור נאספו מהמשתתפים דגימות רוק וכיח, ובעזרת ריצוף DNA זיהו החוקרים אילו חיידקים נמצאים בהן ובאיזו כמות.

מה נמצא

אצל מי שסבלו מהצורה הקשה מאוד של קורונה ארוכה נמצאו הבדלים ברורים בהרכב החיידקים בפה ובריאות, בהשוואה לשאר המשתתפים. ההבדלים נקשרו לתסמינים מסוימים: ירידה בתפקוד הריאות, "ערפל מוחי" וקשיי זיכרון וריכוז, וכן כאבי בטן, בחילות, שלשולים וירידה בתיאבון.

אחד הממצאים הבולטים היה עודף של חיידקים שמייצרים חומצה לקטית. עודף זה נקשר גם לסימני דלקת שנמצאו בבדיקות הדם של המטופלים.

"אנשים שסבלו מהתסמינים הקשים ביותר חמישה עד שישה חודשים אחרי ההדבקה הראו שינויים גדולים במיקרוביום של הפה והריאות", אמר פרופ' ג'יימס צ'למרס, שהוביל את המחקר. "השינויים בדרכי הנשימה היו קשורים לא רק לבעיות ריאה, אלא גם לערפל מוחי ולתסמינים במערכת העיכול. ייתכן שלמיקרוביום של הריאות יש השפעה רחבה יותר על הבריאות".

מה עוד לא ידוע

החוקרים מדגישים שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה שהחיידקים גורמים למחלה. לדבריהם, עדיין לא ברור אם השינויים במיקרוביום היו קיימים עוד לפני ההדבקה בקורונה או שהופיעו בעקבותיה, וגם לא ידוע אם הם משתפרים עם הזמן. המחקר כלל רק אנשים שאושפזו, ולכן הממצאים אינם בהכרח תקפים למי שחלו בקורונה קלה.

"אנחנו צריכים בדחיפות להבין מה גורם לקורונה ארוכה, כי היא עדיין בעיה רפואית גדולה", אמר צ'למרס. לדבריו, את המיקרוביום אפשר לשנות בכמה דרכים, והחוקרים מקווים שבעתיד ייערכו ניסויים קליניים שיבדקו טיפולים מסוג זה.

פרופ' רקל דוארטה מאוניברסיטת פורטו, ראש תחום מחלות זיהומיות באגודה האירופית לרפואת נשימה, שלא הייתה מעורבת במחקר, אמרה כי מיליוני אנשים בעולם עדיין חיים עם השלכות מגבילות של קורונה ארוכה, וכי אם הממצאים יאוששו, הם עשויים לעזור בעתיד לחזות, למנוע או לטפל בצורות הקשות ביותר של המחלה.

הכתבה נועדה למידע כללי בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי. מי שסובל מתסמינים מתמשכים אחרי מחלה מתבקש להתייעץ עם רופא.