כמעט עשור לאחר אחת הפרשות הצבאיות והציבוריות המטלטלות שידעה ישראל, נשיא המדינה יצחק הרצוג החליט להיעתר לבקשתו של אלאור אזריה ולהורות על קיצור תקופת המחיקה של הרישום הפלילי בעניינו.

ההחלטה נחתמה הערב, ח' בתשרי, 19 בספטמבר, במוצאי שבת שובה ובעיצומם של עשרת ימי תשובה, לקראת יום הכיפורים שייכנס ביום ראשון בערב. לפי הודעת בית הנשיא, ההכרעה התקבלה לאחר בחינה של מכלול נסיבות המקרה, ובהתחשב בין היתר בזמן הרב שחלף מאז האירועים, בעונש שאזריה כבר ריצה ובשינויים שחלו במהלך השנים בחייו האישיים והמשפחתיים.

בבית הנשיא ציינו כי ההחלטה התקבלה גם ברוח התקופה – ימי הרחמים והסליחות – ומתוך בחינה של האפשרות לאפשר לאזריה להסיר חסמים שנותרו בפניו שנים לאחר שסיים לרצות את עונשו, ובעיקר כאלה הנוגעים להשתלבותו בשוק העבודה.

לא ביטול ההרשעה – אלא קיצור תקופת המחיקה

המהלך שעליו חתם הנשיא אינו מבטל את הכרעת הדין המקורית ואינו מוחק בדיעבד את עצם הרשעתו של אזריה. מדובר בסמכות הנתונה לנשיא המדינה לקצר את תקופת ההתיישנות או את תקופת המחיקה של רישום פלילי, לאחר סיום ההליכים המשפטיים. סמכות זו היא חלק ממערך החנינות של נשיא המדינה.

משמעות ההחלטה היא שהתקופה שבה הרישום הפלילי ממשיך להשפיע על אזריה מתקצרת, צעד שעשוי להיות בעל משמעות מעשית בתחומים שבהם נדרש מידע הנוגע לעבר פלילי ובהקשרים תעסוקתיים מסוימים.

בעניינו של אזריה כבר חלפה, לפי הדברים שהוצגו במסגרת הבקשה, תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק, ולכן הבקשה שהונחה על שולחנו של הרצוג עסקה בשלב שנותר – קיצור תקופת המחיקה. גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שתמך בבקשה, ציין בחוות דעתו ביולי כי אין מדובר עוד בשאלת תקופת ההתיישנות, אלא בתקופת המחיקה של הרישום.

השיקולים: חלוף הזמן, ריצוי העונש והשיקום

במרכז החלטתו של הנשיא עמד הזמן הרב שחלף מאז פרשת חברון במרץ 2016. מאז האירוע עברו יותר מעשר שנים, ואזריה סיים זה מכבר את ההליך המשפטי ואת תקופת המאסר שהוטלה עליו.

בית הנשיא הביא בחשבון גם את נסיבות חייו של אזריה בשנים שחלפו: הקמת משפחה, ההתפתחויות בחייו האישיים וניסיונותיו להשתלב בעבודה ובחיים האזרחיים. בבקשתו נטען כי המשך קיומו של הרישום מציב בפניו חסמים תעסוקתיים גם שנים לאחר שסיים לשאת בעונש.

אלה היו גם חלק מהטיעונים שעלו בחוות הדעת שהגיש שר הביטחון ישראל כ"ץ לנשיא בחודש יולי. כ"ץ ביקש מהרצוג לקבל את בקשת אזריה וטען כי יש להביא בחשבון את פרק הזמן הארוך שעבר, את העובדה שאזריה כבר נשא בעונשו ואת מאמציו להשתקם ולהקים משפחה.

צה"ל התנגד לבקשה

ההחלטה התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים הוצגו בפני הנשיא עמדות שונות ואף מנוגדות ביחס לבקשתו של אזריה.

בעוד שר הביטחון ישראל כ"ץ תמך בקיצור תקופת המחיקה, עמדת צה"ל הייתה שונה. הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר וראש אגף כוח האדם התנגדו לבקשה. בחוות הדעת שהועברה לבית הנשיא נטען בין היתר כי אזריה לא הביע חרטה ולא קיבל אחריות על מעשיו, וכי מבחינת הצבא לא הוצגו נסיבות חריגות וכבדות משקל המצדיקות חריגה מתקופת הרישום שנקבעה בחוק.

בית הנשיא מסר אז כי ההחלטה תתקבל רק לאחר קבלת מכלול חוות הדעת ובחינתן. כעת, לאחר השלמת ההליך, הכריע הרצוג לקבל את הבקשה ולקצר את תקופת המחיקה.

הפרשה שחצתה את החברה הישראלית

פרשת אלאור אזריה החלה ב־24 במרץ 2016 בחברון. אזריה, ששירת כחובש קרבי בגדוד שמשון של חטיבת כפיר, ירה בעבד אל־פתאח א־שריף לאחר שזה השתתף בפיגוע דקירה, נורה ונשאר פצוע על הקרקע. האירוע תועד בווידאו והצית בתוך שעות ויכוח ציבורי חריף שהתנהל במשך חודשים בין הדרג הצבאי, פוליטיקאים וחלקים שונים בציבור הישראלי.

בינואר 2017 הורשע אזריה בבית הדין הצבאי בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת. בית הדין קבע כי בזמן הירי א־שריף לא היווה סכנה וכי הירי בוצע בניגוד לפקודות. בפברואר אותה שנה נגזרו על אזריה 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

בהמשך קיצר הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט את עונשו בארבעה חודשים, מ־18 ל־14 חודשי מאסר. לבסוף השתחרר אזריה במאי 2018 לאחר שריצה כשני שלישים מהעונש.

לאורך השנים נותרה הפרשה אחד מסמלי המחלוקת סביב הוראות הפתיחה באש, ערכי צה"ל, אחריות לוחמים בשדה הקרב והיחסים בין הדרג הצבאי לציבור ולמערכת הפוליטית.

ניסיון קודם לחנינה נדחה

אין זו הפעם הראשונה שסוגיית החנינה לאזריה מגיעה לבית הנשיא. בשנת 2017, בעת שכיהן ראובן ריבלין כנשיא המדינה, נדחתה בקשת חנינה שהגיש אזריה. בית הנשיא הסביר אז כי לאחר שעונשו כבר הופחת על ידי הרמטכ"ל, הקלה נוספת אינה מוצדקת באותה עת.

אלא שהבקשה שנבחנה כעת שונה במהותה: היא הוגשה כמעט עשור לאחר הפרשה, לאחר שאזריה ריצה את עונשו ולאחר שחלפה תקופת ההתיישנות של הרישום. הדיון הנוכחי התמקד אפוא בהשלכות שנותרו לרישום הפלילי על חייו ובהצדקה לקיצור תקופת המחיקה.

החלטה בעלת משמעות סמלית ערב יום הכיפורים

גם למועד שבו התקבלה ההכרעה צפויה להיות משמעות ציבורית. הרצוג חתם על ההחלטה במוצאי שבת שובה, בעיצומם של עשרת ימי תשובה ובסמוך ליום הכיפורים – תקופה המזוהה במסורת היהודית עם חשבון נפש, סליחה ותיקון.

לפי בית הנשיא, רוח ימי הרחמים והסליחות הייתה אחד המרכיבים שנלקחו בחשבון לצד השיקולים המשפטיים, האישיים והשיקומיים.

כך, יותר מעשור לאחר הירייה בחברון שהציתה סערה חסרת תקדים בציבור הישראלי, הפרשה מקבלת הערב תפנית נוספת: ההרשעה נותרת בעינה והאירועים שנקבעו בהליך המשפטי אינם משתנים – אך הנשיא החליט לקצר את התקופה שבה הרישום הפלילי ממשיך ללוות את אלאור אזריה.