ארגון הבריאות העולמי: השכלה, הכנסה ומקום מגורים משפיעים על הסיכון למחלות כרוניות ועל הגישה לטיפול

ארגון הבריאות העולמי פרסם היום (שלישי) דוח עולמי ראשון מסוגו, שבוחן את הפערים בתוך המדינות עצמן במחלות הלא מדבקות: סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה כרוניות וסוכרת. הדוח בודק גם את גורמי הסיכון המרכזיים למחלות האלה: עישון, אלכוהול, השמנה ותזונה לא בריאה, מיעוט בפעילות גופנית וזיהום אוויר.

הדוח, "מצב אי-השוויון: מחלות לא מדבקות וגורמי הסיכון שלהן", מתבסס על נתונים לאומיים שנאספו בעשור האחרון. הוא משווה בין קבוצות אוכלוסייה לפי גיל, מגדר, מצב כלכלי, השכלה, מקום מגורים, מוגבלות, תעסוקה והגירה.

"אנחנו יודעים שאי-שוויון קיים בכל תחומי הבריאות, אבל זה הניסיון הראשון למדוד באופן שיטתי ובקנה מידה עולמי את הפערים במחלות הלא מדבקות ובגורמי הסיכון שלהן", אמר ד"ר אחמד רזא חוסיינפור, ראש צוות ניטור אי-השוויון בבריאות בארגון. לדבריו, הממצאים מראים אילו אוכלוסיות נשארות מאחור, וגם היכן מחסור בנתונים מקשה להבין את התמונה.

השכלה, הכנסה ומקום מגורים

לפי הדוח, במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית נמצאו בקרב אוכלוסיות עם השכלה נמוכה יותר שיעורים גבוהים יותר של יתר לחץ דם וסוכרת. במדינות רבות נשים עניות ובעלות השכלה נמוכה יותר מגיעות פחות לבדיקות סקר לגילוי סרטן צוואר הרחם, ושיעורי העישון גבוהים יותר בקרב גברים עם השכלה נמוכה יותר.

גם מקום המגורים משפיע. במדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, לתושבי הכפר יש פחות גישה מאשר לתושבי העיר לאבחון ולטיפול ביתר לחץ דם ולבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. משקי בית בכפר חשופים יותר לזיהום אוויר בתוך הבית, ואילו תושבי הערים חשופים יותר לזיהום האוויר בחוץ.

גברים, נשים וגילאים

גברים, לפי הדוח, נוטים יותר לעשן ולשתות אלכוהול, וכשיש להם יתר לחץ דם הם מאובחנים ומטופלים פחות. נשים פעילות גופנית פחות, והשמנה שכיחה יותר בקרבן, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. צעירים עם יתר לחץ דם מאובחנים ומטופלים פחות ממבוגרים, מיעוט הפעילות הגופנית מחריף עם הגיל, וההשמנה שכיחה יותר בגילים 40 עד 70.

הדוח מצביע גם על קשר בין אבטלה לבין מיעוט בפעילות גופנית, ועל חסמים שאנשים עם מוגבלות ומהגרים נתקלים בהם בדרך למניעה, לבדיקות ולטיפול, בהם חסמים כלכליים, בירוקרטיים וחסמי שפה.

"כלי לפעולה"

לצד הדוח פרסם הארגון מסמך המלצות למדינות. המסמך קורא להפעיל צעדים מוכחים ברמת האוכלוסייה כולה, ולוודא שמניעה, בדיקות סקר, אבחון וטיפול מגיעים גם לאוכלוסיות שמתקשות לקבל שירות. בין היתר הוא מדגיש הנגשת שירותים לקהילות מוחלשות בכפר ובעיר, הסרת חסמים כלכליים וגיאוגרפיים, שיתוף החולים עצמם בעיצוב המדיניות ואיסוף קבוע של נתונים על הפערים.

"נתוני אי-שוויון הם לא רק תיעוד של הבדלים, הם כלי לפעולה", אמר ד"ר אלן לבריק, מנהל מחלקת הנתונים, הבריאות הדיגיטלית, האנליטיקה והבינה המלאכותית בארגון. לדבריו, הנתונים עוזרים למדינות להתאים את המדיניות והתוכניות, לזהות פערים בכיסוי ולבדוק אם ההתקדמות מגיעה לכל קבוצות האוכלוסייה.