השגריר דנון נגד אלבנזה: ״זו כבר לא רק שנאה או הסתה – זו מחלה״

שגריר ישראל באו״ם, דני דנון, יצא במתקפה חריפה נגד פרנצ׳סקה אלבנזה, השליחה המיוחדת של האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים של הערבים, לאחר שלדבריו היא שבה והשוותה בין חיילי צה״ל לבין הנאצים. דנון גינה בחריפות את ההשוואה וקרא לאו״ם לדרוש מאלבנזה לתת דין וחשבון על התבטאויותיה.

דנון טען כי ההשוואה בין חיילים ישראלים הפועלים במסגרת המלחמה לבין גרמניה הנאצית והשמדתם השיטתית של כשישה מיליון יהודים בשואה חוצה מבחינתו קו אדום נוסף. לדבריו, אין מדובר עוד רק בהתבטאות קיצונית או בהסתה נגד ישראל, אלא ברטוריקה חמורה במיוחד המחייבת תגובה מצד מוסדות האו״ם.

״זה כבר לא רק עניין של שנאה או הסתה. זו מחלה״, אמר דנון בהתייחסו לדבריה של אלבנזה. הוא הוסיף כי השוואת המלחמה שמנהלת ישראל מול ארגוני טרור להשמדת יהודי אירופה בתקופת השואה היא בעיניו עיוות חמור של ההיסטוריה ופגיעה בזיכרון קורבנות השואה.

השגריר הישראלי קרא לארגון האומות המאוחדות שלא להסתפק בהתעלמות מההתבטאות. לדבריו, על הארגון לבחון את דבריה של אלבנזה ולדרוש ממנה הסברים ואחריות על התבטאויות שלטענתו אינן עולות בקנה אחד עם האחריות המוטלת על בעלת תפקיד מטעם האו״ם.

אלבנזה מכהנת כשליחה המיוחדת של האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967. מדובר במומחית עצמאית הפועלת במסגרת מנגנון הנהלים המיוחדים של מועצת זכויות האדם של האו״ם. 

העימות בין דנון לאלבנזה אינו חדש. לאורך השנים מתחו גורמים ישראליים ביקורת חריפה על התבטאויותיה ועל הדוחות שפרסמה בנוגע לפעילות ישראל ברצועת עזה ובשטחים הפלסטיניים. מנגד, אלבנזה דוחה את הביקורת נגדה וטוענת כי פעילותה מבוססת על הדין הבינלאומי ועל בחינת מצב זכויות האדם. ביולי 2025 אף הטילה ארצות הברית סנקציות עליה, בטענה שפעלה לקידום צעדים נגד גורמים אמריקניים וישראליים בבית הדין הפלילי הבינלאומי; ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על המהלך. 

דנון, המכהן מאז אוגוסט 2024 בכהונתו השנייה כשגריר ישראל באו״ם, מנהל בשנים האחרונות עימות פומבי ומתמשך עם אלבנזה ומבקרים נוספים של ישראל בזירה הבינלאומית. 

כעת דורש דנון מהאו״ם לנקוט עמדה ברורה יותר. מבחינתו, השימוש בהשוואות מתקופת השואה במסגרת הוויכוח על פעילות ישראל אינו רק חלק מהמחלוקת המדינית סביב המלחמה, אלא סוגיה הנוגעת גם לאחריות של נציגי הארגון ולגבולות השיח של מי שפועל בחסותו.