באמירויות דוחים את הטענה לשיחת אזהרה בין בן זאיד לנתניהו: "ענייני ביטחון אינם מטופלים בין המנהיגים"

התפתחות נוספת בסערה סביב הטענות כי רה"מ בנימין נתניהו קיבל התרעה מאיחוד האמירויות זמן קצר לפני מתקפת 7 באוקטובר: בכיר אמירתי שצוטט באתר חדשות רשמי המזוהה עם המדינה דחה את הטענה שלפיה נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, שוחח אישית עם נתניהו והעביר לו אזהרה ביטחונית.

לפי הדברים שיוחסו לבכיר, נושאים ביטחוניים ומודיעיניים בין המדינות מטופלים באמצעות הדרגים המקצועיים והגופים המוסמכים, ולא באמצעות שיחות ישירות בין ראשי המדינות.

המסר האמירתי נועד להבהיר את אופן ההתנהלות בין אבו דאבי לירושלים בנושאים רגישים: כאשר מתקבל מידע ביטחוני רלוונטי, הוא מועבר באמצעות ערוצי הקשר בין מערכות הביטחון והמודיעין של שתי המדינות.

"המידע עובר בין הגורמים הרלוונטיים"

העמדה הזו משתלבת בהודעה רשמית שפרסם משרד החוץ של איחוד האמירויות ב־8 בספטמבר, לאחר פרסום הטענה הראשונית על שיחת האזהרה.

בהודעה ההיא נמנע משרד החוץ האמירתי מלאשר או להכחיש במפורש שיחה מסוימת בין המנהיגים, אך ציין כי איחוד האמירויות וישראל מקיימות זה יותר מחמש שנים ערוצי תקשורת ישירים ופתוחים בין הגופים הממשלתיים שלהן, וכי בעת הצורך מועבר מידע מודיעיני רלוונטי בין הגורמים המוסמכים. 

כעת, לפי ההתייחסות החדשה המיוחסת לבכיר האמירתי, באבו דאבי מבקשים לחדד עוד יותר את ההבחנה בין ערוצי המודיעין המקצועיים לבין שיחות בדרג המדיני העליון.

הפרסום שהצית את הסערה

הוויכוח החל בעקבות דיווח שלפיו כשבוע וחצי לפני 7 באוקטובר 2023 קיים מוחמד בן זאיד שיחה עם נתניהו והזהיר אותו מפני מהלך משמעותי שחמאס ויחיא סינוואר מתכננים נגד ישראל.

לשכת ראש הממשלה דחתה את הטענה וטענה כי בדיקה ביומן השיחות, ברישומי הכניסה ללשכת ראש הממשלה ובמסמכי המל"ל והמזכירות הצבאית לא העלתה עדות לכך ששיחה כזו התקיימה בתקופה הרלוונטית. נתניהו אף הודיע כי בכוונתו לנקוט הליכים משפטיים נגד מפרסמי הטענה. 

עם זאת, במקביל פורסמו דיווחים אחרים שלפיהם מידע ביטחוני מאיחוד האמירויות אכן הועבר לישראל לפני המתקפה.

גורם מודיעיני בכיר במזרח התיכון אמר כי האמירויות העבירו לישראל התרעה ממקור שתואר כ"אמין מאוד", שלפיה חמאס נערך לפעולה משמעותית וקרובה. אותו גורם לא אישר שהמידע הועבר אישית בשיחה בין בן זאיד לנתניהו. 

גם גורם המקורב לשלטון באבו דאבי אישר שהועברה התרעה לישראל, אך לא קבע שהיא הועברה ישירות מראש המדינה לראש הממשלה. 

המחלוקת: הייתה התרעה – אבל למי היא הועברה?

זהו למעשה לב הוויכוח שהתפתח בימים האחרונים.

מצד אחד, קיימים מקורות שטוענים כי מידע מודיעיני או התרעה מאיחוד האמירויות אכן הגיעו לישראל לפני 7 באוקטובר. מצד שני, קיימת מחלוקת חריפה בנוגע לזהות הגורם שקיבל את המידע ולשאלה האם נשיא האמירויות עצמו שוחח עם נתניהו.

בהודעת משרד החוץ האמירתי נמסר כי כל מידע מודיעיני רלוונטי מועבר בין "הגורמים הרלוונטיים", ניסוח שעשוי להתיישב עם האפשרות שמידע עבר ברמת מערכות הביטחון ולא בשיחה בין המנהיגים.

לשכת נתניהו, מצדה, מתעקשת כי ראש הממשלה עצמו לא קיבל התרעה אישית מבן זאיד.

דיווחים סותרים גם מתוך איחוד האמירויות

הסוגיה הסתבכה עוד יותר לאחר שצוטט גורם באמירויות שטען כי הועברו לישראל מסרים רבים הנוגעים להתנהלותו וכוונותיו של סינוואר. עם זאת, גם בדיווח זה לא הוצגה ראיה פומבית לשיחה הישירה שעליה התבסס הפרסום המקורי. 

מן הצד השני, השר לשעבר רון דרמר, שהיה מעורב באופן עמוק ביחסים בין ישראל לאמירויות, אמר כי שיחה כזו לא התקיימה. לדבריו, אילו הייתה מתקיימת שיחה מדינית מסוג זה, הוא היה מודע לה או משתתף בה. 

כך נוצר מצב שבו ישנה הסכמה רחבה יחסית שהתקיימו ערוצי מודיעין וקשר פעילים בין המדינות, אך אין הסכמה עובדתית לגבי הטענה הספציפית שלפיה מוחמד בן זאיד עצמו הזהיר את נתניהו בשיחת טלפון.

אבו דאבי מנסה להרחיק את המחלוקת מהדרג המדיני

ההתייחסות האמירתית החדשה עשויה להתפרש כניסיון להחזיר את הדיון למישור המקצועי ולהרחיק את הנהגת המדינה מהמחלוקת הפוליטית בישראל.

מאז חתימת הסכמי אברהם בשנת 2020 מקיימות ישראל ואיחוד האמירויות קשרים דיפלומטיים, ביטחוניים וכלכליים ענפים. משרד החוץ האמירתי הדגיש בהודעתו כי ערוצי התקשורת בין הרשויות משני הצדדים נותרים פתוחים וישירים גם בתקופות של מתיחות אזורית. 

באבו דאבי גם הדגישו כי מאז 7 באוקטובר מדיניותם מכוונת להפחתת ההסלמה, לשמירה על יציבות אזורית ולמניעת התרחבות האלימות. 

שאלת המפתח עדיין פתוחה

למרות ההתייחסויות הרבות, התמונה המלאה עדיין אינה מוסכמת.

ישנם מקורות הטוענים כי התרעה אמירתית אכן התקבלה בישראל לפני 7 באוקטובר; לשכת נתניהו מכחישה בתוקף שהוא קיבל אותה ישירות מנשיא האמירויות; וכעת באבו דאבי מחדדים, לפי ההתייחסות המיוחסת לבכיר במדינה, כי עניינים ביטחוניים מועברים בערוצים המקצועיים ולא באמצעות המנהיגים.

עד להצגת תיעוד רשמי או מסמכים נוספים, המחלוקת סביב עצם השיחה ותוכנה צפויה להמשיך ללוות את הדיון הציבורי והפוליטי בישראל סביב ההתרעות שקדמו למתקפת 7 באוקטובר.