ביד אחת נשק, ביד שנייה ספר תורה: 78 קצינים חדשים הוכשרו בקורס הרבנים הצבאיים

בטקס שנערך ביום רביעי שעבר בגבעת התחמושת, סיימו 78 צוערים את קורס הרבנים הצבאיים והועלו לדרגות סגן וסרן, בהתאם לגילם. ההכשרה, שאורכה שישה שבועות, חולקה לשני חלקים שווים: שלושה שבועות של תכנים פיקודיים במתכונת בה"ד 1, ושלושה שבועות של לימוד מקצועי והלכתי. בין הבוגרים נמצאים צעירים בני 23 לצד לוחמים ואנשי מילואים מעל גיל 50, חלקם הורים לילדים.

המסלול, שנוסד לפני כ-20 שנה בהנחיית הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל אביחי רונצקי, נועד להכשיר רבנים בעלי יכולת מבצעית ופיקודית. רס"ן (במיל') י', מפקד פלוגה בהכשרה ובוגר הקורס בעצמו, מסביר: "אני זוכר שהוא הגיע לישיבה בה למדתי בעבר, ואמר שהוא רוצה לעשות מהפכה ברבנות הצבאית - להכשיר רבנים קרביים, לוחמים של ממש. הוא ביקש ממני ומחבריי, להתגייס לקורס ואכן כך היה".

תפקידו של הרב הגדודי משלב סמכות פיקודית לצד אחריות מקצועית בשטח. סרן (במיל') ד', מבוגרי הקורס, מציין: "הרב הוא קצין לכל דבר ברגל אחת, וברגל השנייה, הוא מתפרס על מגוון תחומים מקצועיים: החל מדאגה לפרט בענייני דת, שמירת כשרות ונוהלי שבת בצה"ל וכמובן, דבר מאוד מרכזי וחשוב בתקופתנו, זה גם חיזוק הרוח והמענה האמוני לחיילים".

תפיסה זו דורשת מהרבנים הבנה רחבה של התמונה המבצעית לצד פסיקה הלכתית. רס"ן (במיל') י' מציג דוגמה מהשטח: "כשאתה לא חושב בראש של קצין, יש סוגיות שלא מטרידות אותך... לכולם ברור שלוחם בגדוד מתמרן לא אמור לצום ביום כיפור, למשל. אבל מה בעניין חייל תומך לחימה, כמו מש"ק לוגיסטיקה או רס"פ? כשהרב הוא גם מפקד מהמניין בגדוד, הוא מכיר את הסיפור המבצעי השלם, ויכול לספק תשובה הרבה יותר מדויקת לשאלה הלכתית כזו. אם הוא יודע שיוצאים להתקפה גדולה בבוקר, למשל, הוא יכול להנחות את החייל לשתות ולאכול על אף שאינו נלחם בעצמו".

חלק מרכזי מהכשרת הרבנים עוסק בטיפול בחללים. סרן (במיל') מ', בוגר הקורס, מסביר: "אחד התפקידים המרכזיים של הרב בגדוד. אחרי הצוות הרפואי, הוא זה שמגיע ראשון לחלל בזירה, דואג לזיהוי, לשיחלוף מעבר לגבול ולהמשך טיפול במחנה שורה". במסגרת זו, התמודדו הצוערים עם תרגיל מסכם אינטנסיבי ביער בן שמן. במהלך הלילה ניווטו בחוליות וסחבו ציוד מלא שכלל תיקי תחנת איסוף חללים (תא"ח). לאורך המסלול עברו בתחנות מקצועיות של ענפי הכשרות, הזיהוי והקבורה (זו"ק) וההלכה. סרן (במיל') מ' מוסיף: "מי שמשובץ בגדוד מתמרן הוא לוחם לכל דבר ועניין. אנחנו, הרבנים הצבאיים, אומנם לא מנהלים את הלחימה, אבל אנחנו מוכשרים פיזית לשדה הקרב כדי שנדע לקפוץ לכל נקודה שאליה ניקרא".

המשתתפים בהכשרה מגיעים משיבוצים קרביים שונים: המ"פ וסרן (במיל') מ' שירתו כלוחמים בחטיבות השריון, בעוד סרן (במיל') ד' משרת בגדוד חילוץ של פיקוד העורף. סרן (במיל') מ', שעובד כמחנך, משתף: "כשפרצה המלחמה, ממש בער לי לחזור ולקחת חלק במה שאני יכול. בהתחלה עשיתי כ-500 ימי מילואים בהגמ"ר (הגנה מרחבית) בשומרון, אבל אני בכלל מחנך במקצוע - והרגשתי שאני יכול לתת יותר מעצמי בתחום שלי. לכן הגעתי לפה". סרן (במיל') ד' מוסיף: "גם אני בא מעולמות החינוך, ובמילואים שימשתי כרב של הגדוד בפיקוד העורף כבר כמה שנים בפועל. החלטתי הפעם לעבור הסמכה ייעודית, ולעשות את זה באמת כמו שצריך. בעיניי, יש כאן אינטנסיביות שלא קיימת באזרחות - בטח בתקופת מלחמה".

המענה ההלכתי והרוחני מיועד לכלל המשרתים. סרן (במיל') ד' מציין: "הצבא זו קהילה. נמצאים כאן כל חלקי העם: דתיים וחילונים, נשים וגברים, יהודים ולא יהודים. הרב הוא של כולם - ולמדנו במשך 6 שבועות לתת מענה לכל פלח באוכלוסייה".

קבלת המועמדים למסלול כוללת שלושה שלבים: עמידה בתנאי סף (שנות לימוד בישיבה גבוהה), מבחן עיוני בהלכה ויום מיון הכולל ראיון וסימולציות אישיות וקבוצתיות לבחינת היכולות הבין-אישיות. בתום הקורס, כ-20 אחוזים מהבוגרים צפויים להשתלב בשירות קבע והיתר ימשיכו בשירות מילואים גדודי. סרן (במיל') מ' מסכם: "מה שכל כך מיוחד כאן, שרובנו אחרי סבב חמישי, שישי או שביעי - שמניחים הכול בצד באמצע החיים, לוקחים על עצמם אתגר נוסף וחוזרים לשירות עוד יותר משמעותי".