יורקים בפרצוף של הלוחמים: העיוורון המוחלט של בג"ץ עולה בדם

הכתובת לא סתם על הקיר - היא נכתבת בדם ובג"ץ פשוט בוחר לעצום עיניים.

בזמן שטובי בנינו, לוחמי ישיבות ההסדר והציבור הדתי-לאומי, מוסרים את הנפש בשדה הקרב, חוזרים בארונות ומשלמים את המחיר הכבד ביותר על הגנת המולדת - מגיע הגוף המנותק הזה ובאבחת מקלדת רומס אותם לחלוטין.

מכתבם החריף של עשרות ראשי ישיבות ההסדר, האוסר על התלמידים להתגייס לחיל השריון בעקבות כפיית הטנקים המעורבים, הוא לא אירוע פוליטי. הוא זעקת שבר מול אטימות פושעת.

איך אפשר להסתכל בעיניים של הציבור הכי מגויס, הכי מוסר נפש, הציבור שרק מבקש ללכת לקרבי, לרוץ קדימה ולתת הכל למען עם ישראל ותורת ישראל - ולהגיד לו: "לא מעניין אותנו"? כל מה שהלוחמים האלו ביקשו זה דבר אחד בסיסי: שישמרו להם על ההלכה. על הצניעות. על היכולת להילחם בלי למחוק את האמונה שלהם.

אבל לבג"ץ לא אכפת. הוא לא שם קצוץ על הלוחמים. מתוך דחף פנאטי לכפות אג'נדה פרוגרסיבית בתוך ריבוע פלדה של טנק, הוא מוכן למחוק ברגע מגזר שלם של גיבורים. זו החלטה שלא פוגעת רק בהלכה - היא פוגעת אנושות בביטחון המדינה וברוח הלחימה.

הציבור הזה רוצה להתגייס, רוצה להסתער, אבל בג"ץ פשוט חוסם אותו בכוח ומגרש אותו מחיל השריון. העיוורון הזה מול משפחות השכול והלוחמים שבחזית הוא לא פחות מחרפה לאומית. מישהו שם למעלה חייב להתעורר, לפני שהחלטות האולימפוס המנותקות הללו יפרקו לנו את הצבא מבפנים.