טראמפ לא בחר רק בנתניהו, הוא בחר בשותף שלו למלחמה באיראן | ברקת מיכאלי

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ פרסם אתמול הצהרה יוצאת דופן, שבה הביע תמיכה מלאה וחד משמעית בראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות בישראל.

טראמפ פנה ישירות לציבור הישראלי והבהיר כי הוא מעוניין לראות את נתניהו ממשיך בתפקידו ואף הזהיר מפני האפשרות שראש ממשלה אחר יחליף אותו.

התמיכה הפומבית הזו חריגה במיוחד. נשיאים אמריקנים התערבו בעבר, במישרין או בעקיפין, במערכות יחסים פוליטיות בישראל, אך קשה למצוא הצהרה כה מפורשת של נשיא מכהן, שבה הוא לא רק תומך במועמד מסוים אלא גם מציג את בחירתו כאינטרס של ארצות הברית עצמה.

אלא שהחלק המעניין ביותר בהצהרה של טראמפ אינו עצם התמיכה בנתניהו, אלא הנימוק שהוא נותן לה. טראמפ קושר באופן ישיר בין המשך כהונתו של ראש הממשלה לבין המאבק במשטר האיראני ומבהיר כי מבחינתו נתניהו הוא האיש שהוא רוצה לצדו במערכה הזו.

השותפות שנבחנה בשדה הקרב

את עומק היחסים בין השניים אפשר היה לראות היטב במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. ישראל פתחה במתקפה נגד יעדים באיראן ובהמשך הצטרפה ארצות הברית לתקיפות נגד מתקני הגרעין בפורדו, בנתנז ובאיספהאן. זו הייתה החלטה אמריקנית בעלת משמעות היסטורית, שהמחישה עד כמה רחוק היה טראמפ מוכן ללכת במאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית.

לאורך השנים התריע נתניהו שוב ושוב מפני הסכנה האיראנית, גם כאשר עמדותיו עוררו מחלוקות מול הממשלים האמריקניים. תחת טראמפ, השותפות הזו קיבלה ביטוי צבאי ישיר. המערכה הישראלית והתקיפות האמריקניות המחישו מה יכול לקרות כאשר שני המנהיגים מזהים איום משותף ומוכנים לפעול נגדו.

כמובן, החלטה על תקיפה אמריקנית מתקבלת בבית הלבן, בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית ולא מפני שראש ממשלה ישראלי מבקש זאת ובכל זאת, קשה להתעלם מתפקידו של נתניהו בעיצוב המדיניות מול איראן ומהעובדה שבתקופתו השתתפה ארצות הברית בפעולה צבאית ישירה נגד מתקני הגרעין האיראניים.

וכעת, כאשר טראמפ מדבר על האפשרות שיידרש להשלים את העבודה מול איראן, ברור שהוא רואה בהמשך השותפות עם נתניהו יתרון משמעותי. מבחינתו עדיף להתמודד עם האיום הזה לצד מנהיג שכבר הוכיח נכונות לפעול נגדו.

ומה קרה לכל התחזיות על הקרע בין השניים?

בחודשים האחרונים עסקו לא מעט דיווחים ופרשנויות בישראל ובעולם במתיחות בין טראמפ לנתניהו. חילוקי הדעות סביב המלחמה באיראן, הלחימה בלבנון והמהלכים ברצועת עזה סיפקו בסיס לכותרות על התרחקות בין המנהיגים ובמחנה הפוליטי המתנגד לנתניהו היו מי שהציגו את ההתפתחויות כהוכחה לכך שראש הממשלה "פוגע" ביחסים עם הממשל האמריקני.

הצהרת התמיכה של הנשיא האמריקני מציבה באור אחר את התחזיות על סיום השותפות בין השניים. אחרי חודשים שבהם היחסים הוצגו כמתוחים, טראמפ בוחר לפנות לציבור הישראלי ולהכריז שהוא מעוניין בהמשך כהונתו של נתניהו. יתרה מכך, הוא אינו מסתפק בהבעת אמון אישית אלא מנמק את עמדתו בצורכי הביטחון והמדיניות של ארצות הברית.

בסופו של דבר, מה שמעניין את טראמפ הוא מי יעמוד לצדו ביום שבו יצטרך לקבל את ההחלטה הבאה מול איראן. לפי ההצהרה שלו מאתמול, התשובה ברורה לחלוטין.

המסר לישראל, ולא פחות מכך לאיראן

יש להצהרה הזו גם משמעות שחורגת ממערכת הבחירות הישראלית. טראמפ פונה אמנם לאזרחי ישראל, אבל הדברים שלו נשמעים גם באיראן. כאשר נשיא ארצות הברית מדבר על האפשרות להשלים את העבודה מול המשטר האיראני ומציג את נתניהו כשותף הרצוי לו, הוא מאותת שהמאבק באיראן עדיין נמצא על סדר היום של הבית הלבן.

במקביל, הוא מעניק לנתניהו הישג מדיני ופוליטי משמעותי. ראש ממשלת ישראל מקבל תמיכה מפורשת מהמנהיג שעומד בראש המעצמה החזקה בעולם ולא פחות חשוב מכך, הכרה פומבית בניסיונו, בעמידתו בלחצים ובתפקידו בשותפות הביטחונית עם ארצות הברית.

אפשר לתמוך בנתניהו ואפשר להתנגד לו, אבל אי אפשר להתעלם מהמשמעות של נשיא אמריקני מכהן, שמודיע לעיני העולם כולו כי מבחינתו נתניהו הוא האיש המתאים להמשיך להוביל את ישראל.

טראמפ לא מבקש מהישראלים לבחור בנתניהו רק משום שהוא מחבב אותו. הוא אומר להם, בצורה הישירה שמאפיינת אותו, שזהו המנהיג שאיתו הוא רוצה להמשיך לעבוד.

ובמזרח התיכון, שבו יחסים בין מדינות נבחנים לא רק בהצהרות אלא גם בהחלטות שמתקבלות ברגעי הכרעה, זו אמירה בעלת משקל רב.