שיא היסטורי: הייצוא הביטחוני של ישראל זינק ל-19.2 מיליארד דולר בשנת 2025

משרד הביטחון מדווח על קפיצה של כ-30% לעומת השנה הקודמת, כאשר עסקאות בין ממשלות (GTG) מהוות יותר ממחצית מהסכום הכולל: מערכות ההגנה האווירית והטילים מובילות את המכירות

משרד הביטחון פרסם את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025, המציג נתוני שיא של 19.2 מיליארד דולר (למעלה מ-53 מיליארד שקלים) בחוזים חדשים שנחתמו מול מדינות ולקוחות זרים.

מדובר בעלייה של כ-30% בהשוואה לאשתקד. הנתונים משלימים גידול של פי שניים בהיקף הייצוא בתוך חמש שנים ופי ארבעה בטווח של עשור.

הדוח הוגש לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, על ידי מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם וראש אגף הייצוא הביטחוני (סיבט), תא"ל (מיל') יאיר קולס.

מהנתונים עולה כי הרפורמה לצמצום רגולציה ופתיחת שווקים הובילה לשיא גם במסלול העסקאות הממשלתיות (GTG), אשר הסתכמו בכ-10 מיליארד דולר. בנוסף, 53% מכלל החוזים שנחתמו מוגדרים כ"מגה-עסקאות" ששווין עולה על 100 מיליון דולר כל אחת.

בחלוקה לפי תחומי טכנולוגיה, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית נותרו הנתח המרכזי עם 29% מהיקף המכירות. תחום מערכות התצפית והאופטרוניקה רשם צמיחה משמעותית ל-22% מכלל העסקאות, לעומת 6% בלבד בשנה הקודמת. שאר תחומי הייצוא כוללים כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (11%), מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (11%), מערכות פיקוד, שליטה ותקשורת (7%), אמצעי ירייה ושיגור (6%), כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים (4%), לוויינות וחלל (3%), כלי רכב ונגמ"שים (2%), מערכות מודיעין וסייבר (2%), מערכות ימיות (2%) ותחמושת (1%).

הפילוח הגיאוגרפי של החוזים מראה כי אירופה היא יעד היצוא המוביל עם 36%, ואחריה אסיה והאזור הפסיפי עם 32%. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) מהוות 15% מהשוק, צפון אמריקה 13%, ואילו אמריקה הלטינית ואפריקה עומדות על 2% כל אחת. מבנה ההסכמים מראה כי לצד העסקאות הגדולות (53%), כ-13% מהחוזים נעו בין 50 ל-100 מיליון דולר, 19% היו בהיקף של 10 עד 50 מיליון דולר ו-15% מההסכמים נחתמו בסכומים של עד 10 מיליון דולר.

במשרד הביטחון מדגישים כי העלייה בביקוש העולמי התרחשה במקביל לפעילות התעשיות הביטחוניות במתכונת חירום לייצור עבור צה"ל מאז אוקטובר 2023 ובמהלך 2025. העניין הבינלאומי גבר בעקבות הביצועים המבצעיים בשטח, בהם מבצע "עם כלביא" באיראן שבוצע ביוני 2025.

הנהגת המשרד ציינה כי הגדלת הייצוא מהווה נדבך באסטרטגיה להרחבת שותפויות, הבטחת תקציבים לבניין הכוח של צה"ל ותמיכה בעצמאות הייצור של חימושים ומיירטים קריטיים, לצד מיקוד הפיקוח על הגנת נכסי מערכת הביטחון.