ועדת החינוך של בית הנבחרים אישרה שלוש הצעות חוק נגד אנטישמיות וחרם על ישראל בקמפוסים

ועדת החינוך וכוח האדם של בית הנבחרים האמריקני אישרה בשורת הצבעות שלוש הצעות חוק שמטרתן להילחם באנטישמיות במוסדות לימוד ולמנוע מאוניברסיטאות שיתוף פעולה עם תנועת ה-BDS.

יו"ר הוועדה, טים וולברג, פתח את הדיון בטענה כי חל זינוק באירועי שנאת יהודים בבתי ספר ובאוניברסיטאות וכי המוסדות אינם עומדים במחויבויותיהם לפי חוק זכויות האזרח משנת 1964. לדבריו, מערכת החינוך לא הייתה מקבלת תירוצים דומים לו היה מדובר בפגיעה בקבוצות מוגנות אחרות.

הצעת החוק הראשונה, ביוזמת אליס סטפניק, מטילה על מוסדות החינוך חובה לפרסם נתונים על חקירות של תלונות אזרחיות ומחייבת את משרד החינוך לדווח לקונגרס.

הצעת החוק השנייה, שהציגה וירג'יניה פוקס, מעגנת ברמה הפדרלית איסורים הקיימים בחלק מהמדינות המונעים מאוניברסיטאות לקחת חלק בחרם על ישראל. שתי הצעות אלו זכו לתמיכת שותפים דמוקרטים.

את הצעת החוק השלישית הגיש רנדי פיין. הצעה זו דורשת ממוסדות המקבלים מימון פדרלי לפעול נגד אפליה אנטישמית באותו מרץ שבו הם מטפלים בהפרות אחרות של חוק זכויות האזרח ומחייבת לאמץ את הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA. פיין מתח ביקורת על השימוש בטיעון של חופש הביטוי כשמדובר ביהודים והשווה זאת לתגובה החד-משמעית בקמפוסים כלפי ביטויי גזענות נגד שחורים.

חוק זכויות האזרח המקורי אינו כולל הגנה על רקע דתי, אך משרד החינוך ובית המשפט העליון החילו אותו בעבר על יהודים, סיקים ומוסלמים תחת סעיפי מוצא אתני משותף. בובי סקוט, הנציג הדמוקרטי הבכיר בוועדה, התנגד לשלוש הצעות החוק. סקוט טען כי החוק נגד החרם מיותר משום שאף אוניברסיטה בארה"ב לא הצטרפה רשמית ל-BDS וכי הצבעות סטודנטים או סגל בנושא מוגנות תחת התיקון הראשון.

בנוסף, סקוט טען כי הצעת החוק של פיין מעניקה עדיפות משפטית לקורבנות אפליה יהודים על פני בני דתות אחרות ובכך יוצרת חוסר שוויון שאינו חוקתי. דמוקרטים בוועדה הוסיפו כי הגדרת ה-IHRA, שאומצה בעבר בצו נשיאותי של ממשל טראמפ הראשון ועל ידי 38 מדינות, מגבילה ביקורת לגיטימית על ישראל.

הם האשימו את הרפובליקנים בהזנחת אפליות אחרות ובצמצום פעילות המשרד לזכויות האזרח במשרד החינוך בתקופת טראמפ. פיין דחה את הטענות, ציין כי בתקופת ביידן המשרד לא סבל מחוסר תקציב ובכל זאת כשל, והוסיף כי נתוני 2025 מראים ירידה ראשונה במספר מקרי האנטישמיות עקב חילופי הממשל.

הצעות החוק עברו בוועדה בעיקר לפי חלוקה מפלגתית. עם זאת, סקוט וחמישה דמוקרטים נוספים הצביעו בעד החוק נגד החרם. הדמוקרטים דונלד נורקרוס וג'האנה הייז תמכו בחוק המאמץ את הגדרת ה-IHRA. מנגד, הצעת חוק השקיפות של סטפניק נתקלה בהתנגדות גורפת של הדמוקרטים, לאחר שהרפובליקנים דחו תיקונים שנועדו למנוע את העברת סמכויות החקירה של משרד החינוך לידי משרד המשפטים.