״שמעון, ירו לי ביד... אני מתה. אני אוהבת אתכם״ עמית בוסקילה הי"ד, בת 28 מאשדוד, הסתתרה בבוקר 7 באוקטובר מתחת לרכב, כשמסביבה מחבלים וירי. בתוך רגעי האימה היא התקשרה לדודה שמעון אטיאס, שגידל אותה כמעט כמו בתו. בקול מבוהל היא אמרה לו: ״שמעון, ירו לי ביד... אני מתה״. הוא ניסה להרגיע אותה, להבין איפה היא ולשמור איתה על קשר, אבל עמית כבר הבינה שהמצב קשה. ואז, בתוך כל הפחד והידיעה שאולי זו הפעם האחרונה שתשמע את קולה, עמית בחרה להעביר למשפחה שלה את הדבר שהיה חשוב לה יותר מכל: ״אני אוהבת אתכם״. אלו היו המילים שנחרטו בזיכרון של משפחתה מהרגע האחרון שבו שמעו את קולה. עמית נחטפה לעזה ונרצחה, וגופתה הושבה לישראל חודשים לאחר מכן. היום, כשההקלטה הזו נשמעת שוב, קשה שלא לחשוב על צעירה שבשניות האחרונות שלה נאחזה באהבה למשפחה - ומצאה בתוכה את הכוח לומר להם, בפעם האחרונה, כמה היא אוהבת אותם. יהי זכרה ברוך