ישראל במתקפה חריפה על "הרשימה השחורה" של האו״ם: "מנגנון פוליטי שנועד לפגוע בנו"
ישראל יצאה הערב במתקפה חריפה במיוחד נגד משרד הנציב העליון של האו״ם לזכויות אדם, בעקבות עדכון המאגר המכונה בישראל "הרשימה השחורה" – מאגר הכולל חברות שלטענת האו״ם מעורבות בפעילות עסקית הקשורה להתנחלויות ביהודה ושומרון.
משרד החוץ דחה לחלוטין את עצם הלגיטימיות של המנגנון וטען כי הוא נוצר משיקולים פוליטיים ולא מתוך דאגה עניינית לזכויות אדם.
לפי ההודעה הישראלית, מדובר במהלך שנועד לפגוע בישראל ובחברות הפועלות בשטחים הנתונים במחלוקת, תוך יצירת לחץ כלכלי ובינלאומי עליהן.
61 חברות נוספו למאגר
משרד הנציב העליון לזכויות אדם עדכן את המאגר בסוף השבוע והוסיף אליו 61 חברות חדשות.
בסך הכול מופיעות כעת ברשימה 214 חברות מ-11 מדינות. מרביתן ישראליות, אך נכללות בה גם חברות מארצות הברית, גרמניה, צרפת, ספרד, הולנד, סין ומדינות נוספות.
חמש חברות הוסרו מהמאגר לאחר שבאו״ם קבעו כי אין עוד בסיס סביר להאמין שהן מעורבות בפעילויות שבגינן נכללו בו מלכתחילה.
משרד החוץ: "מנגנון פוליטי מושחת"
במשרד החוץ טענו כי המאגר נולד מתוך מועצת זכויות האדם של האו״ם, גוף שישראל מאשימה במשך שנים בהטיה שיטתית נגדה.
לפי ההודעה הישראלית, עצם העובדה שקיים מנגנון ייעודי מסוג זה הממוקד בפעילות עסקית הקשורה לישראל בלבד מוכיחה, לטענת ירושלים, כי אין מדובר בכלי ניטרלי בתחום זכויות האדם.
במשרד החוץ טענו עוד כי התהליך נשען, לשיטתם, על מקורות ודיווחים שאינם שקופים דיים וכי חלק מהמידע מתקבל מגופים בעלי אג׳נדה פוליטית מובהקת.
המתקפה על וולקר טורק
הודעת משרד החוץ כללה גם ביקורת אישית חריפה על נציב זכויות האדם של האו״ם, וולקר טורק.
בישראל האשימו את טורק בכך שבתקופת כהונתו הרחיב מנגנונים שממוקדים בביקורת על ישראל וטענו כי הוא הפך את משרדו לכלי שמקדם לחץ וחרמות נגדה.
משרד החוץ אף קרא לסיום כהונתו וטען כי תחת הנהגתו איבד המוסד, לשיטתו, מהאמינות ומהלגיטימיות שלו.
מדובר בהחרפה משמעותית של הטון הישראלי כלפי טורק, שבשבועות האחרונים קרא למדינות לעצור העברות נשק לישראל שעלולות לשמש להפרת הדין הבינלאומי, וכן קרא לחברות להפסיק פעילות עסקית שלדבריו תומכת בהתנחלויות.
באו״ם: "לחברות יש אחריות לזכויות אדם"
מן הצד השני, משרד הנציב העליון מציג את המאגר ככלי שנועד להגביר אחריות תאגידית.
טורק אמר עם פרסום העדכון כי מדובר בתזכורת לכך שחברות מחויבות לבצע בדיקות נאותות ולוודא שהפעילות העסקית שלהן אינה הופכת אותן למעורבות בהפרות זכויות אדם.
האו״ם מדגיש כי המאגר עצמו אינו מנגנון סנקציות ואינו מחייב חברות להפסיק את פעילותן. מטרתו המרכזית היא לפרסם את שמות החברות שלפי הבדיקה קשורות לפעילויות שהוגדרו מראש על ידי מועצת זכויות האדם.
ישראל: הפעילות העסקית מסייעת גם לערבים
משרד החוץ דחה גם את ההנחה שלפיה עצם הפעילות הכלכלית ביהודה ושומרון מהווה בהכרח פגיעה באוכלוסייה הערבית.
בהודעה הישראלית נטען כי חברות ועסקים הפועלים באזור מספקים מקומות עבודה גם לערבים, יוצרים קשרים כלכליים בין האוכלוסיות ותורמים לשיתוף פעולה יומיומי.
לטענת ישראל, פגיעה בחברות הללו עלולה להביא דווקא לפגיעה בעובדים הערבים המועסקים בהן ולהחלשת הפעילות הכלכלית באזור.
מנגד, משרד זכויות האדם של האו״ם טוען כי עצם הפעילות הכלכלית הקשורה להתנחלויות עלולה לסייע להעמקת מפעל ההתנחלויות ולהיות קשורה לפגיעה בזכויות הערבים.
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם
