
מבקר המדינה קובע: פגיעה חמורה במשילות בנגב וחוסר אכיפה מתמשך
דו"ח מבקר המדינה מצביע על כשלים מערכתיים מתמשכים בניהול ובאכיפה בנגב, בהם פערי משילות, תיאום לקוי בין משרדי הממשלה, פגיעה בתשתיות חיוניות והיקפי פשיעה גבוהים באזורים מסוימים. הדו"ח מדגיש כי היעדר גוף מרכזי מתכלל מקשה על טיפול כולל בבעיות ומוביל להמשך ההחמרה במצב לאורך השנים.
דו"ח מבקר המדינה מציג תמונת מצב רחבה ומדאיגה בנוגע לתפקוד מערכות המדינה בנגב, עם דגש על היעדר משילות, תיאום חלקי בין הרשויות, ופגיעה מתמשכת בתחומי אכיפה, תשתיות וביטחון אישי.
על פי הדו"ח, המתבסס על בדיקות מעקב והצלבת נתונים בין גופים ממשלתיים שונים, נמשכים כשלים מערכתיים שהועלו כבר בדוחות קודמים - וחלקם אף החמירו לאורך השנים.
כשלי משילות רחבים ואכיפה מוגבלת
המבקר מציין כי קיימים פערים משמעותיים בין הצורך באכיפה אפקטיבית לבין היכולת בפועל של גורמי האכיפה לפעול בשטח. בחלק מהאזורים בנגב מתקיימת אכיפה חלקית בלבד, ולעיתים כמעט ואינה מורגשת.
בנוסף, הדו"ח מצביע על היעדר שיתוף פעולה מספק בין משרדי הממשלה, דבר הפוגע ביכולת לטפל בתופעות רוחביות כגון פשיעה, בנייה בלתי חוקית ופגיעה בתשתיות.
פגיעה בתשתיות ובמשאבים ציבוריים
נמצא כי קיימת פגיעה מתמשכת בתשתיות חיוניות: מים, חשמל, תחבורה וסביבה. בין היתר דווח על גניבות, חיבורים פיראטיים, פגיעה בקווי תשתית והשחתה של מתקנים ציבוריים.
חברת החשמל, חברת "מקורות" וגופים נוספים מדווחים על מאות אירועים בשנה של פגיעה בתשתיות, לצד עלויות כלכליות כבדות למדינה.
תופעות חברתיות וכלכליות מורכבות
הדו"ח מתאר תופעות חברתיות משמעותיות בנגב, בהן ריבוי נישואין לא מוסדרים (פוליגמיה), תשלומי קצבאות בהיקפים חריגים בחלק מהמקרים, ותופעות של דיווחים שאינם תמיד תואמים את המציאות המלאה.
עוד עולה כי קיימים פערים ביכולת לאתר תושבים לצרכי אכיפה ומיסוי, בין היתר בשל היעדר כתובות מוסדרות ושימוש במידע חלקי.
אכיפה פלילית ופשיעה
לפי הדו"ח, קיימת רמת פשיעה גבוהה יחסית באזורים מסוימים בנגב, לצד קושי של המשטרה והגופים הרלוונטיים להתמודד עם היקף התופעות.
בנוסף, קיימות עדויות על תופעות של סחיטת דמי חסות בענף הבנייה, דבר שמוביל לכך שקבלנים רבים נמנעים מהגשת תלונות.
חוסר תיאום ממשלתי והיעדר גוף מתכלל
אחת המסקנות המרכזיות בדו"ח היא כי אין גוף ממשלתי אחד שמרכז את כלל הטיפול בסוגיות הנגב. כתוצאה מכך, נוצר פיזור סמכויות, חוסר תיאום, וחוסר אחידות במדיניות ובביצוע.
המבקר ממליץ על הקמת גוף ממשלתי מתכלל שירכז את כלל הפעילות, יקבע יעדים מדידים, ויבצע מעקב שוטף אחר יישום ההחלטות.
סיכום
הדו"ח קובע כי המצב בנגב משקף בעיה מערכתית מתמשכת של משילות, אכיפה ותיאום בין-משרדי. למרות פעולות חלקיות של גופים שונים, לא הושגה התקדמות מספקת בשטח.
המבקר מדגיש כי נדרש טיפול מערכתי כולל, חיזוק שיתוף הפעולה בין הגופים, והקמת מנגנון מרכזי שיתכלל את המדיניות הממשלתית באזור.
מדובר צה"ל נמסר לחדשות 04: ״צה"ל, בשיתוף משטרת ישראל פועל באופן שוטף על מנת למנוע פעילות פלילית בשטחי אש.
למען מטרה זו הוקם מערך הגנה ייעודי המפעיל יחידות אשר מבצעות פעילויות ייזומות ובתוכן סיורי שטח קבועים, תפיסת מסיגי גבול ופירוק תשתיות בלתי חוקיות.
בבסיס נבטים פועל מערך הגנה קרקעי האחראי על אבטחת שטחי הבסיס. נציין כי האחריות על אבטחת השטחים הסמוכים לבסיס מוטלת על משטרת ישראל.
בשנים האחרונות, התחזק באופן משמעותי מערך ההגנה בשטחי האש בבסיס צאלים. כחלק מהשינויים, הוקמה יחידה ייעודית הפועלת בשטח במטרה למנוע פעילות פלילית, לצד חמ"לי הגנה ושטחי אש.
בנוסף, הודק שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל ו"הסיירת הירוקה", אשר במסגרתו הוצבה פלגת ימ"ס בעלת יכולת מבצעית גבוהה במרחב הכפופה לצרכים המבצעיים המשתנים.
יתר על כן, היחידות המבצעיות המתאמנות בשטחי האש מוכשרות ומתודרכות לטפל באירועי פלישה במידת הצורך״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
משטרת ישראל מברכת על עבודת מבקר המדינה ורואה בביקורת כלי חשוב לחיזוק עבודת המערכת, שיפור מתמיד והעמקת אמון הציבור. המשטרה תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, לבחון כל הערה לגופה ולפעול לתיקון ליקויים ככל שנדרש.
*יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.*
אשר לסוגיית המשילות בנגב:
מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד.
חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום.
יובהר כי המשרד לביטחון לאומי פעל בשלוש השנים האחרונות לחיזוק משמעותי של המשילות בנגב. לצד הקמת תחנת המשטרה בשגב שלום, בהנחיית השר לביטחון לאומי הוצף השטח במאות שוטרים בשנים האחרונות, עם גידול של עשרות אחוזים בהיקף המתגייסים למשטרה ומערך הקבע. במחוז דרום לבדו נוספו מאות תקנים של שוטרים וכלי רכב שפועלים בין-היתר בפזורה. בנוסף, הוקצו תוספות שכר ייחודיות לשוטרים המשרתים בתחנות במגזר ובפזורה.
כמו כן, הוקם המשמר הלאומי והוקצו לו מאות תקנים ועשרות מיליוני שקלים במטרה להיאבק בפשיעה ובנשק בלתי-חוקי במגזר ובפזורה.
במסגרת מדיניות השר והמפכ"ל, חל שינוי משמעותי לטובה גם באשר לאכיפה נגד הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, כאשר כוחות המשטרה פועלים לסייע באכיפת הבנייה הבלתי חוקית, היקפי האכיפה כמעט הוכפלו בתוך שלוש שנים בלבד. כך, בשנת 2025 בוצעו 5,742 הריסות של מבנים בלתי-חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. חל זינוק של 168% במימוש פסקי דין שיפוטיים בשנים 2022 ועד 2025, וקפיצה בפתיחת תיקים שיפוטיים חדשים בצבירים ב-177% (מ-30 ל-83 תיקים) באותן שנים. החוק נאכף ללא פשרות גם בלב אזורי הבנייה הבלתי-חוקית, עם עלייה של כ-167% בביצוע בשנת 2025 לעומת שנת 2022.
שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבי הארגון פועלים כל העת להגן על אזרחי מדינת ישראל וימשיכו לפעול לילות כימים למען שמירה על שלום הציבור וביטחונו בכל מקום ובכל זמן.
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם
