קדיש יתום

"יואב יכול לקרוא קדיש?"
"אבל צריך מניין"
אושרית ודורית החברות רצות וחוזרות אחרי מספר דקות עם שובל ארוך של חיילים/ילדים על מדי א' מגוהצים ומוכנים לטקס,
"תודה רבה",
"בשמחה, זה כבוד גדול עבורנו, בשביל זה אנחנו כאן".

רחלי תמיד מגיעה מוקדם עם שקד ויואב כי יש גם טקס בישוב,
ההורים אברהם, רחל והאחים עוד מעט יגיעו לכאן לטקס הממלכתי,

"היכן אביגיל הקטנה?"
"עוד לא הכנסנו אותה לסבב"
עונה האלמנה, הצעירה, היפה, החזקה.

החזקה???

יואב קורא את הקדיש מדוייק, גם את החלקים שכתובים בארמית, הוא כבר מתורגל, עברו 5 שנים מאז שאבא דרור נפגע ונהרג מהפצמ"ר הארור בעוטף עזה.

"עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן"

שרון הרבש"צ מביט מהצד, מכונס בעצמו וחושב, הוא נפצע באותו אירוע ומזמן הפך להיות חלק מהמשפחה.

"מה זה חלקת קבר שמורה?"
שואל יואב את אחותו הגדולה שקד,
"למה כתוב כאן שמור?"

"כשבני זוג מזדקנים ממש, אחרי שחיו חיים ארוכים וטובים ואחד מהם הולך לעולמו אז לפעמים השני מבקש לשמור חלקה לצידו",
עונה שקד לאחיה הקטן

"אה" עונה יואב

אבא דרור חנין נהרג בגיל 38 שנים.