ארה"ב נערכת לאפשרות של מתקפה באיראן, 68 הרוגים באסון רכבות בספרד – והעולם מתמודד עם שורת משברים | סיכום חדשות הלילה

העולם פותח הבוקר יממה רוויית התפתחויות ביטחוניות, אסונות ואירועים מדיניים. במוקד המתיחות ניצבת האפשרות לחידוש התקיפות האמריקניות באיראן לאחר בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית ב־3 בנובמבר. במקביל, מאמצי תיווך מתנהלים בניסיון למנוע הידרדרות למערכה צבאית רחבה נוספת.

באירופה נמשכים מאמצי החילוץ בעקבות אסון רכבות קשה בספרד, שבו נהרגו לפחות 68 בני אדם. בתימן התרחבו העימותים בין החות'ים לכוחות הנתמכים בידי סעודיה, ובהודו מתמודדות הרשויות עם נזקי ציקלון עוצמתי. גם הכלכלה העולמית ניצבת בפני אי־ודאות, על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים והחשש מהתמשכות האינפלציה.

ארצות הברית ואיראן: אזהרה לבעלות הברית מפני חידוש המערכה הצבאית

גורמים אמריקניים הזהירו מדינות במזרח התיכון מפני אפשרות לחידוש התקיפות הצבאיות נגד איראן לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני בשבוע הבא. האזהרות הועברו לגורמים מדיניים וביטחוניים באזור, מתוך חשש שתקיפה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית נגד תשתיות אנרגיה ומתקנים אסטרטגיים במדינות נוספות.

על פי המידע שנמסר לגורמים אזוריים, פעולה אמריקנית אפשרית עשויה להימשך כמה ימים, אך תגובה של איראן ושל ארגונים הנתמכים על ידה עלולה להאריך את העימות. עם זאת, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טרם קיבל החלטה סופית על חידוש התקיפות.

במקביל, נודע כי סגן הנשיא ג'יי די ואנס שלח מכתב למוחסן רזאי, מבכירי מערכת הביטחון האיראנית, בניסיון לבחון אפשרות לחידוש המשא ומתן. לפי גורמים המעורים בפרטים, וושינגטון הבהירה כי כל הסדר מדיני יהיה חייב לכלול התייחסות לתוכנית הגרעין האיראנית.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הודיע כי טהרן ממשיכה לאפשר לדיפלומטיה להתקדם, אף שכוחותיה הצבאיים נותרו בכוננות. לצד המגעים הישירים והעקיפים, קטאר ומדינות נוספות פועלות לקידום הסכם שיכלול הקלות בסנקציות, הסדרי ביטחון אזוריים וחידוש הפעילות התקינה במצר הורמוז.

אסון כבד בספרד: לפחות 68 הרוגים בהתנגשות שתי רכבות מהירות

ספרד הוכתה אתמול באחד מאסונות הרכבת הקשים בתולדותיה, לאחר ששתי רכבות מהירות התנגשו באזור טולדו, מדרום למדריד. לפחות 68 בני אדם נהרגו וכ־80 נפצעו, לאחר שרכבת נוסעים פגעה מאחור ברכבת אחרת שעמדה על המסילה.

בתאונה היו מעורבות רכבת של חברת הרכבות הממשלתית ורכבת של מפעילה פרטית, שהסיעו יחד יותר מ־500 נוסעים. כמה קרונות ירדו מהפסים, וחלקם נהרסו בעוצמה רבה. צוותי חילוץ, כיבוי והצלה פעלו לאורך שעות ארוכות בניסיון לאתר ניצולים ולחלץ לכודים.

ממצאי החקירה הראשוניים מצביעים על תקלה במערכת האיתות, שבעקבותיה הופסקה תנועת הרכבות. בהמשך התקבלה במרכז הבקרה הוראה שאפשרה לאחת הרכבות להמשיך בנסיעתה, למרות אות עצירה פעיל. הרשויות בודקות כיצד התקבלה ההחלטה ואם היא הובילה לאסון.

ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הכריז על שלושה ימי אבל לאומי, מ־29 עד 31 באוקטובר, והתחייב לחקירה מקיפה. מדובר באסון הרכבת הקטלני השני במדינה השנה, לאחר שבחודש ינואר נהרגו 46 בני אדם בתאונה נוספת בין רכבות מהירות.

תימן: מתקפה על נמל התעופה בעדן, הרוגים בתקיפות בצפון המדינה

הלחימה בתימן החריפה במהלך יום רביעי, כאשר כוחות הממשלה המוכרת בינלאומית האשימו את החות'ים בשיגור שני טילים לעבר נמל התעופה הבינלאומי בעדן. בעקבות האיומים והפיצוצים פונו עובדים מהמתחם, וטיסות שהיו בדרכן לנמל הוסטו ליעדים חלופיים.

החות'ים טענו כי במקום פעל מטוס תובלה צבאי סעודי שהעביר אמצעי לחימה, אולם לא הציגו ראיות לטענה. במקביל דיווחו גורמים מטעמם כי 14 בני אדם, בהם נשים וילדים, נהרגו בתקיפות שביצעה הקואליציה בהובלת סעודיה בשוק במחוז אל־ג'וף. הנתונים טרם אומתו באופן עצמאי.

בתוך כך, הקואליציה הסעודית הודיעה לפנות בוקר כי יירטה טיל בליסטי ששוגר לעבר מזרח הממלכה. התקיפות והירי ההדדי מגבירים את החשש מפני פגיעה במתקני אנרגיה ובנתיבי השיט החיוניים באזור מפרץ עדן והים האדום.

רוסיה ואוקראינה: הפסקת האש ההומניטרית נשמרת – הלחימה נמשכת בחזיתות אחרות

הפסקת האש המקומית בעיר אולשקי שבמחוז חרסון נשמרה במהלך השעות הראשונות ליישומה, במסגרת הסכם הומניטרי שנועד לאפשר הכנסת מזון, מים ותרופות לכ־2,000 אזרחים הנמצאים באזור שבשליטה רוסית.

במסגרת ההסכמות, שהושגו בתיווך אמריקני, צפויים הצדדים לפעול לפינוי תושבים ולהסרת מוקשים מצירי הגישה. בבית הלבן ציינו כי גם הגברת הראשונה מלניה טראמפ סייעה למאמצים לקידום ההסדר. למרות ההתקדמות, קיימים חילוקי דעות בנוגע לנתיבי הפינוי וליעדי העברת האזרחים.

במקביל נמשכת הלחימה באזורים אחרים באוקראינה. בתקיפת כטב"מים רוסית בחרקוב נפצעו חמישה בני אדם, בהם ילד, ואילו רוסיה דיווחה על יירוט מאות כטב"מים אוקראיניים. בוושינגטון נבחנת האפשרות לחידוש השיחות בין הצדדים בחודש הבא, אך טרם נקבע מועד רשמי.

ארצות הברית: הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי למרות האינפלציה

הבנק המרכזי האמריקני החליט אתמול להשאיר את הריבית בטווח של 3.75% עד 4%, על רקע המשך הלחצים האינפלציוניים וההשפעה של מחירי האנרגיה על הכלכלה. ההחלטה התקבלה ברוב של עשרה חברים מול שני מתנגדים.

יושב ראש הבנק, קווין וורש, הבהיר כי ההחלטה התקבלה על בסיס נתונים כלכליים ולא משיקולים פוליטיים, ימים ספורים לפני בחירות אמצע הכהונה. לדבריו, הבנק ימשיך לעקוב אחר נתוני התעסוקה, הצמיחה והמחירים לפני שיכריע על המשך המדיניות.

בשווקים גוברת ההערכה כי העלאת ריבית נוספת עשויה להתבצע בחודש דצמבר. במקביל, הבנק המרכזי של קנדה העלה את הריבית לראשונה זה כשלוש שנים, בעוד בניו זילנד הוחלט להשאירה ללא שינוי.

מחירי הנפט נסוגים מעט – אך הבנק העולמי מזהיר מהתייקרות סחורות

מחירי הנפט פתחו את המסחר ביום חמישי בירידות מתונות, בעקבות התקוות לחידוש המגעים בין ארצות הברית לאיראן. חבית נפט מסוג ברנט נסחרה בשעות הבוקר המוקדמות סביב 114.50 דולר, בעוד הנפט האמריקני נסחר סביב 101.74 דולר לחבית.

למרות הירידה, רמות המחירים עדיין גבוהות, על רקע החשש מפגיעה נוספת במתקני נפט במזרח התיכון ומהמשך השיבושים בנתיבי הסחר. נתוני מלאי האנרגיה בארצות הברית הצביעו על ירידה של 1.9 מיליון חביות נפט גולמי בשבוע האחרון שנבדק.

בתחזית חדשה הזהיר הבנק העולמי כי מחירי הסחורות צפויים לעלות בכ־23% במהלך שנת 2026, בין היתר בשל המלחמה במזרח התיכון והשיבושים באספקה העולמית. מחירי האנרגיה צפויים לעלות בכ־32%, בעוד מחירי המזון עלולים להתייקר ביותר מ־10%.

סודאן: עשרות הרוגים בתקיפה על שוק – חשש למספר קורבנות גבוה בהרבה

דיווחים חדשים מסודאן חושפים את ממדי הפגיעה הקשה בשוק בעיר ניאלה שבדרום חבל דארפור, שהותקף ביום שני. ארגון זכויות אדם מקומי טוען כי יותר ממאה בני אדם נהרגו ו־113 נפצעו, בעוד גורמי רפואה אחרים מסרו נתונים נמוכים יותר.

צוותים רפואיים דיווחו כי לפחות 36 גופות הועברו לבית חולים בעיר, וכי כ־150 פצועים הגיעו לקבלת טיפול. בין הנפגעים היו גם אזרחים, בהם נשים שמכרו מזון ומשקאות בסמוך לכוחות חמושים שהתאספו בשוק.

התקיפה מיוחסת לפי חלק מהדיווחים לצבא סודאן, במסגרת מאבקו בכוחות התמיכה המהירה. נסיבות האירוע ומספר ההרוגים המדויק עדיין אינם ברורים. המלחמה במדינה ממשיכה לגרום לעקירת מיליוני בני אדם מבתיהם ולהחרפת הרעב והמשבר ההומניטרי.

אפריקה: ארצות הברית מטילה סנקציות על משרד ההגנה של רואנדה

ממשל טראמפ הודיע על הטלת סנקציות נגד משרד ההגנה של רואנדה, בטענה כי המדינה מסייעת למורדים הפועלים במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לפי משרד האוצר האמריקני, כוחות רואנדיים פועלים מעבר לגבול ומספקים למורדים ציוד צבאי ותמיכה מבצעית.

הסנקציות הוטלו גם על מוסד פיננסי רואנדי, שלטענת וושינגטון סייע למימון רכישת אמצעי לחימה ולהעברת זהב מאזורים הנמצאים בשליטת המורדים. ממשלת רואנדה דוחה את הטענות ומאשימה את קונגו באי־עמידה בהתחייבויות שנכללו בהסכמי השלום.

ההתפתחות מהווה החרפה נוספת ביחסים בין וושינגטון לקיגאלי, לאחר שמאמצי התיווך האמריקניים לא הצליחו עד כה להביא להפסקת הלחימה בשטח.

הודו: ציקלון קטלני הותיר הרוגים, הרס תשתיות וגרם לנזק חקלאי עצום

הציקלון ארנב, שפגע אתמול בחופה המזרחי של הודו, גרם להרוגים ולנזקים נרחבים במדינת אנדרה פרדש. הרשויות אישרו לפחות חמישה מקרי מוות, בעוד דיווחים מקומיים נוספים מצביעים על מספר קורבנות גבוה יותר.

הסופה הגיעה ליבשה עם רוחות במהירות של 115 עד 135 קמ"ש ומשבים שהגיעו לכ־150 קמ"ש. עצים ועמודי חשמל קרסו, אזורים נמוכים הוצפו, בתים נפגעו וקווי תקשורת נותקו. יותר מ־180 אלף בני אדם פונו מאזורי סיכון לפני פגיעת הסופה.

פגיעה קשה במיוחד נרשמה בענף החקלאות, עם נזקים לשטחים נרחבים של גידולי אורז, בננות וקוקוס. אף שהציקלון נחלש לאחר כניסתו ליבשה, הרשויות ממשיכות להזהיר מפני גשמים עזים, הצפות ומפולות באזורים מסוימים.

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: מגפת האבולה חצתה את רף 10,000 הנדבקים

משבר בריאותי חמור ממשיך להתפתח במרכז אפריקה, לאחר שמספר מקרי ההדבקה המאומתים באבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הגיע ל־10,060. כמעט מחצית מהחולים המאומתים מתו, על פי נתוני הרשויות.

ההתפרצות, שנגרמת מזן בונדיבוגיו, התפשטה לעשרות אזורי בריאות במדינה והגבירה את החשש להמשך ההדבקה במדינות שכנות. ניסיונות הבלימה נתקלים בקשיים בשל עימותים חמושים, מחסור בכוח אדם רפואי ופגיעה בגישה למרכזי טיפול.

גורמי בריאות מזהירים כי חלק ניכר מהמקרים החדשים מתגלה בקרב אנשים שלא היו במעקב רפואי קודם, דבר המעיד על שרשראות הדבקה שאינן מזוהות בזמן. מדינות אפריקה פועלות להגברת התיאום במאבק בהתפרצות, לצד ניסויים בחיסונים אפשריים.

ברזיל: פלאביו בולסונרו נמלט לארצות הברית לאחר הפסדו בבחירות

הסערה הפוליטית בברזיל נמשכת, לאחר שהמועמד המפסיד בבחירות לנשיאות, פלאביו בולסונרו, הגיע אתמול למיאמי שבארצות הברית יחד עם בני משפחתו. בולסונרו עזב את ברזיל דרך ארגנטינה ואקוודור, לאחר שסירב להכיר בניצחונו של הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה.

המועמד בן ה־45 נחקר בברזיל בחשד לעבירות שחיתות, הלבנת הון והעלמת מס. בית המשפט העליון הורה לו למסור את דרכוניו, אך לא ברור אם מילא את ההוראה לפני שעזב. בולסונרו טוען כי הוא נתון לרדיפה פוליטית וכי תוצאות הבחירות אינן תקינות, אולם לא הציג ראיות המבססות את טענותיו לזיוף.

ממשל טראמפ אישר את כניסתו ואת כניסת בני משפחתו לארצות הברית. הנשיא האמריקני הביע הסתייגות מתוצאות הבחירות בברזיל, אך הבהיר כי אינו מתכוון להתערב ישירות במחלוקת. ההתפתחויות מעוררות מתיחות נוספת ביחסים בין שתי המדינות.

סרביה: ניסיון פיגוע סמוך לשגרירות ישראל בבלגרד

כוחות הביטחון בסרביה העלו את רמת הכוננות לאחר שאדם חמוש בסכינים תקף שוטר שאבטח את שגרירות ישראל בבלגרד. האירוע התרחש סמוך לחצות שבין שלישי לרביעי, והשוטר השיב בירי והרג את התוקף.

משרד הפנים הסרבי מסר כי התוקף היה קטין וכי נבדק חשד לקשרים אידיאולוגיים בינו לבין ארגון הטרור דאעש. השוטר נפצע באורח קל בפניו, ואיש מאנשי השגרירות הישראלית לא נפגע.

הרשויות הגדירו את האירוע כחשד לפיגוע טרור והורו לתגבר את האבטחה סביב יעדים רגישים במדינה. החקירה נמשכת במטרה לברר אם התוקף פעל לבדו או קיבל סיוע מגורמים נוספים.

מבט להמשך היום: החשש ממלחמה אזורית והשלכותיה על העולם

במהלך יום חמישי צפויה תשומת הלב הבינלאומית להתמקד בהמשך המגעים בין וושינגטון לטהרן, באזהרות האמריקניות מפני חידוש המערכה ובתגובת מדינות המפרץ. במקביל, ההתפתחויות בתימן ימשיכו להשפיע על הערכת הסיכונים בשוקי האנרגיה ובענף הספנות העולמי.

באירופה יימשכו החקירה ופעולות ההתאוששות מאסון הרכבות בספרד, בעוד ברוסיה ובאוקראינה יעקבו אחר יישום ההפוגה ההומניטרית. גם המצב בסודאן, משבר האבולה באפריקה והמשך פעולות השיקום בעקבות הציקלון בהודו יעמדו במוקד הדאגה הבינלאומית.

העולם פותח את 29 באוקטובר 2026 כאשר המאמצים הדיפלומטיים למניעת מלחמה נוספת מתקיימים לצד עימותים צבאיים פעילים, לחצים כלכליים ומשברים הומניטריים. החלטות שיתקבלו בימים הקרובים עשויות להשפיע על היציבות האזורית, על מחירי האנרגיה ועל הביטחון הבינלאומי.