רשות המסים רוצה לבטל את שטר ה־200 — בנק ישראל: "לא הוצג ביסוס מקצועי"

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', קרא היום (שני) בכנס לשכת יועצי המס לבטל את שטר ה־200 שקל, ובהמשך לשקול גם את ביטול השימוש במזומן בישראל. לדבריו, מעבר לכלכלה שבה התשלומים מתועדים עשוי להוסיף לקופת המדינה כ־20 עד 30 מיליארד שקל בשנה מגביית מסים.

אהרונוביץ' אמר שהמאבק בהון השחור הוא חלק מהחיפוש אחר מקורות הכנסה לתקציבי 2027 ו־2028, על רקע הוצאות הביטחון הגבוהות. "אם מחר בבוקר יבוטל השימוש במזומן בישראל, זה עשוי להניב 20–30 מיליארד שקל בגבייה. בנק ישראל מתנגד לכך", אמר.

תגובת בנק ישראל: הסמכות לנגיד בלבד

בבנק ישראל הגיבו במהירות והבהירו: "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור".

הויכוח בין שני הגופים אינו חדש: כבר ב־2024 עלתה הצעה לבטל את שטר ה־200 במסגרת המאבק בהון שחור ובמימון פשיעה, ובנק ישראל התנגד גם אז — בין השאר מחשש שמחזיקי מזומן יעברו לשטרות אחרים, למטבע חוץ או לאמצעים דיגיטליים.

130 מיליארד שקל במזומן — כשלושה רבעים בשטרות של 200

בידי הציבור בישראל נמצאים כיום כ־130 מיליארד שקל במזומן — כמעט פי שניים מהסכום שלפני עשור. יחד עם השטרות בבנקים ובכספומטים מגיע מחזור המטבע הכולל לכ־139 מיליארד שקל. כשלושה רבעים משווי המחזור מרוכזים בשטרות של 200 שקל, השטר הנוח ביותר להחזקת סכומים גדולים.

בסקירה שפרסם בנק ישראל לאחרונה הודגש שמזומן מאפשר לבצע עסקאות גם בהפסקות חשמל, בשיבושי תקשורת ובמתקפות סייבר על מערכות תשלומים, וחיוני לאוכלוסיות שמסתמכות פחות על אמצעים דיגיטליים. לפי נתוני הבנק, כ־70% מהציבור מעוניינים לשמור על אפשרות התשלום במזומן, וב־2023 כ־43% מהעסקאות היומיומיות עדיין בוצעו בשטרות ובמטבעות.

כבר כיום חלות מגבלות על שימוש במזומן: בעסקה מול עסק התקרה היא 6,000 שקל, ובין אנשים פרטיים — 15 אלף שקל (עם חריגים בחוק). ביטול שטר ה־200 מחייב החלטת נגיד, וביטול המזומן כולו יחייב שינוי חקיקה רחב בהרבה. בינתיים השטר נשאר במחזור.