מזימת 11 בספטמבר בישראל: הטייס המחבל תכנן לרסק מטוס נוסעים לתוך נתב"ג – ונחשף כיצד ניצל את תפקידו

פרטים חדשים ומדאיגים שנחשפו בחקירת ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי לישראל מצביעים על תוכנית טרור שהתפתחה במשך שנים ונועדה להסתיים באסון המוני בנמל התעופה בן גוריון. טייס המשנה העומאני, המאם אל-המאמי, תכנן להשתלט על מטוס נוסעים אזרחי ולרסק אותו במכוון לתוך טרמינל הנוסעים בנתב"ג, במטרה לגרום למספר גדול ככל האפשר של הרוגים ופצועים.

המידע נחשף במסגרת הודעה רשמית שמסר התובע הכללי של איחוד האמירויות, ד"ר חמד סייף א-שמסי, ובה הוצגו ממצאים חדשים שנאספו בחקירת החשוד. מהפרטים עולה כי לא מדובר בהחלטה רגעית שהתקבלה במהלך הטיסה, אלא בתוכנית אידיאולוגית ומבצעית שגובשה לאורך זמן, תוך ניצול גישתו של החשוד לתא הטייס ולמערכות המטוס.

החקירה העלתה כי אל-המאמי ראה בפיגועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית מודל למתקפה שביקש לבצע בעצמו. המחבל שאף להשתמש במטוס נוסעים כנשק קטלני נגד מטרה אזרחית מרכזית בישראל, ובחר בנתב"ג בשל הפוטנציאל לפגיעה המונית בנוסעים, בעובדי נמל התעופה ובאנשים נוספים ששהו במקום.

תחילתה של ההקצנה: התכנים המסוכנים שאליהם נחשף באוסטרליה

ממצאי החקירה מצביעים על כך שתהליך ההקצנה של החשוד החל שנים לפני ניסיון הפיגוע, עוד בשנת 2017, כאשר שהה באוסטרליה לצורך לימודים. במהלך התקופה הזאת החל להיחשף לתכנים קיצוניים, לפרסומים שהאדירו ארגוני טרור ולחומרים שהציגו פיגועי התאבדות כאמצעי לגיטימי לקידום מטרות אידיאולוגיות.

על פי הדברים שמסר בחקירתו, במהלך לימודיו במלבורן נהג להגיע למסגד המזוהה עם המכון המלכותי לטכנולוגיה של מלבורן, המוכר בשם RMIT. בתקופה זו התוודע לאנשים שהיו קשורים למרכז שכונה My Centre, אשר לדבריו נוהל בידי אדם ממוצא לבנוני שכונה "אבו חמזה".

החשוד טען כי המרכז קיבל סיוע מגוף הקשור לתנועת האחים המוסלמים. עם זאת, מדובר בפרטים שמסר במסגרת חקירתו, ולא בקביעה כי אנשי המרכז או הארגונים שהזכיר היו מעורבים בתכנון הפיגוע. הרשויות ממשיכות לבדוק את קשריו ואת נסיבות התפתחות השקפותיו הקיצוניות.

הבחירה המצמררת: הפך לטייס כדי לבצע פיגוע התאבדות

אחד הממצאים החמורים ביותר בחקירה נוגע לסיבה שבגללה החליט אל-המאמי להשתלב בענף התעופה. לפי הודאתו, ההשראה ששאב ממתקפות 11 בספטמבר השפיעה על בחירתו המקצועית, והוא ראה בקריירת הטיס דרך שתוכל לאפשר לו בעתיד לבצע מתקפה דומה באמצעות מטוס אזרחי.

במשך השנים פעל החשוד להשתלב בעולם התעופה, לצבור את ההכשרה הנדרשת ולהגיע לתפקיד שיאפשר לו גישה ישירה למערכות השליטה בכלי טיס. העובדה שאדם המונע מאידיאולוגיית טרור הצליח להתקדם במסלול מקצועי המחייב רמת אחריות גבוהה במיוחד מעוררת שאלות קשות באשר לאופן שבו ניתן לזהות כוונות מסוכנות לפני שהן מתממשות.

במקביל להכשרתו המקצועית, המשיך אל-המאמי להעמיק את חשיפתו לחומרים קיצוניים ואף עסק בהכנות גופניות ונפשיות לקראת המתקפה שתכנן. בין היתר, סיפר כי התאמן באגרוף בליווי מאמן פרטי, כחלק מההיערכות האישית שלו להתמודדות פיזית אפשרית במהלך ביצוע הפיגוע.

שתי טיסות מקדימות לישראל: ההכנות שנעשו לפני ניסיון הפיגוע

החקירה חשפה כי טיסת פליי דובאי ב-30 בספטמבר 2026 לא הייתה הפעם הראשונה שבה הגיע אל-המאמי לישראל במסגרת עבודתו. קודם לכן השתתף בשתי טיסות לתל אביב, שבהן ניצל את נוכחותו בצוות האוויר כדי להכיר את מסלול הטיסה ואת סביבת נמל התעופה בן גוריון.

על פי הודאתו, שתי הטיסות הקודמות שימשו חלק מתהליך ההיערכות שביצע לקראת הפיגוע. החשוד ביקש לרכוש היכרות עם היעד הישראלי ולצבור ביטחון לקראת הפעולה הקטלנית שתכנן. רק לאחר הביקורים המקדימים האלה החליט כי בטיסתו השלישית לישראל ינסה לממש את תוכניתו.

הפרטים החדשים ממחישים את חומרת האיום הנשקף מגורם עוין המשתלב במערכת אזרחית רגישה. בניגוד למחבל המנסה להחדיר כלי נשק למטוס מבחוץ, אל-המאמי היה בעל הרשאה מקצועית לשהות בתא הטייס והחזיק בגישה למערכות שהפעלתן מחייבת אמון מוחלט באנשי הצוות.

הכשל שהחקירה חשפה: כל הבדיקות עברו בהצלחה

סוגיה מרכזית שנבחנה במסגרת החקירה היא הליך קבלתו של אל-המאמי לעבודה בחברת התעופה פליי דובאי. הרשויות באיחוד האמירויות בדקו את הבדיקות המקצועיות והביטחוניות שבוצעו לפני העסקתו, ובחנו אם התרחשו חריגות שעשויות היו לאפשר את קליטתו לתפקיד למרות השקפותיו הקיצוניות.

על פי ממצאי הבדיקה, החשוד החזיק ברישיון טיס תקף, הציג תעודת יושר והשלים את ההליכים שנדרשו ממנו לצורך העסקתו. הרשויות לא מצאו חריגה בתהליך גיוסו, אולם בדיעבד התברר כי אף אחת מהבדיקות לא הצליחה לחשוף את תפיסת עולמו הקיצונית ואת הכוונה לבצע מתקפת טרור.

מדובר בממצא בעל משמעות רחבה עבור ענף התעופה הבינלאומי, ובמיוחד עבור ישראל. הוא ממחיש כי עמידה בדרישות הרישוי והסינון אינה מבטיחה בהכרח זיהוי מוקדם של אדם המבקש לנצל את תפקידו לביצוע פיגוע, ומעלה את הצורך בבחינה מתמשכת של מנגנוני האבטחה ושיתוף המידע בין מדינות וחברות תעופה.

רגעי האימה באוויר: גרזן נשלף בתוך תא הטייס

ב-30 בספטמבר, במהלך הטיסה לישראל, החליט אל-המאמי להוציא לפועל את התוכנית שהכין. בזמן ששהה בתא הטייס לצד הקברניט, ניצל את קרבתו אליו ושלף גרזן חירום שהיה במטוס. באמצעות הגרזן תקף את הקברניט בניסיון לנטרל אותו ולהשתלט על מערכות השליטה בכלי הטיס.

הקברניט, שהותקף בהפתעה, ניסה להתגונן ולהזעיק עזרה. באותם רגעים היה המטוס בעיצומה של טיסה אזרחית, כאשר נוסעים ואנשי צוות נמצאו בסכנה חמורה, מבלי שידעו בהכרח על מלוא היקף המזימה. כל שנייה הייתה קריטית, שכן השתלטות מוצלחת של המחבל על תא הטייס הייתה עלולה להוביל לאסון.

אלא שבאותו זמן שהה במטוס טייס נוסף, שהיה אמור להפעיל את טיסת החזור. הטייס הבחין בהתנהגות חריגה של דלת תא הטייס, שנפתחה ונסגרה מספר פעמים, והחל לחשוד כי מתרחש אירוע בלתי שגרתי. הוא ניגש אל הדלת וניסה להיכנס לתא באמצעות קוד הגישה שברשותו.

הגבורה שמנעה אסון: הטייס הנוסף, אנשי הצוות והנוסעים התערבו

כאשר הצליח הטייס הנוסף להיכנס לתא, התבררה בפניו חומרת האירוע. הוא הבחין בטייס המשנה תוקף את הקברניט, והבין כי מדובר במצב חירום המחייב תגובה מיידית. ללא היסוס הצטרף למאבק בניסיון לעצור את התוקף ולמנוע ממנו להשתלט על המטוס.

למאבק הצטרפו איש צוות וכמה נוסעים, שסייעו בחילוץ הקברניט הפצוע ובהשתלטות על המחבל. התערבותם המהירה הייתה גורם מכריע בסיכול ניסיון הפיגוע, שכן היא מנעה מאל-המאמי להמשיך בתקיפתו ולהשתמש בשליטתו המקצועית במערכות המטוס למימוש מזימתו.

לאחר שהתוקף נוטרל, הצליחו אנשי צוות האוויר להשיב לעצמם שליטה מלאה במטוס. הקברניט וטייס המשנה שיועדו לטיסת החזור נטלו על עצמם את ניהול הטיסה, שינו את נתיבה והובילו לנחיתת חירום בנמל התעופה טבוק שבערב הסעודית. המטוס נחת בשלום, והנוסעים ניצלו מאסון שהיה עלול לגבות חיי אדם רבים.

השאלה שנותרה פתוחה: האם המחבל פעל לבדו?

בחקירתו הודה אל-המאמי במעשיו ומסר פרטים על תהליך ההקצנה שעבר, על המניעים שהובילו אותו לתכנון הפיגוע ועל ההכנות שביצע לקראתו. לפי הודעת התביעה הכללית באיחוד האמירויות, הודאתו נמסרה בנוכחות עורך דינו, לאחר שהובטחו לו הזכויות וההגנות הקבועות בחוק.

החשוד טען כי פעל באופן עצמאי וכי לא היו שותפים נוספים למזימה. עם זאת, הרשויות אינן מסתפקות בדבריו וממשיכות לבחון את קשריו האישיים, את האנשים שעמם היה בקשר במהלך השנים ואת האפשרות שגורמים נוספים היו מודעים לתוכנית או סייעו לה.

במסגרת החקירה נגבו עדויות גם מהקברניט שהותקף, מהטייס שנחלץ לעזרתו, מאנשי צוות נוספים וממעורבים אחרים באירוע. החוקרים מבקשים להשלים את תמונת המצב ולברר כיצד הצליח החשוד לתכנן מתקפה חמורה כל כך לאורך שנים מבלי שהרשויות או מעסיקיו זיהו את כוונותיו.

מבחן אבטחתי לישראל: הלקחים מניסיון הפיגוע

ניסיון הפיגוע מציב אתגר משמעותי בפני מערכי אבטחת התעופה הישראליים והבינלאומיים. המקרה ממחיש כי איום טרור על מטוס אזרחי עלול להגיע גם מתוך צוות האוויר עצמו, ולא רק מצד נוסעים או גורמים חיצוניים. כאשר אדם המחזיק בהרשאות מקצועיות הופך לגורם עוין, הסכנה עלולה להתפתח במהירות רבה.

מבחינת ישראל, המקרה מחייב בחינה של מנגנוני שיתוף המידע עם חברות תעופה זרות ושל ההגנות הקיימות מפני השתלטות עוינת על כלי טיס המיועדים לנחות בנתב"ג. במקביל, יש חשיבות להמשך התיאום הביטחוני עם מדינות המקיימות קשרי תעופה ישירים עם ישראל, כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון להישנות אירועים דומים.

האירוע גם מדגיש את משמעותה של התגובה האנושית ברגעי חירום. פעילותם של הטייס הנוסף, אנשי הצוות והנוסעים מנעה מהתוקף להשיג את יעדו, והפכה מצב שהיה עלול להסתיים באסון המוני לסיפור של תושייה, אומץ לב והצלת חיים.

כך נמנע אסון שהיה עלול לשנות את פני התעופה בישראל

ממצאי החקירה מציגים תמונה חמורה של אדם שעבר תהליך הקצנה ממושך, השתלב בענף התעופה, צבר ניסיון מקצועי וניצל את תפקידו כדי להכין מתקפת טרור נגד יעד אזרחי בישראל. העובדה שהצליח לעבור את הבדיקות הנדרשות ולהגיע לתא הטייס מחייבת בחינה מעמיקה של הלקחים הביטחוניים מן הפרשה.

בסופו של דבר, תוכניתו של אל-המאמי לא התממשה בזכות ההתנגדות של הקברניט וההתערבות הנחושה של מי שנחלצו לעזרתו. עשרות רגעים של מאבק בתוך תא טייס הפכו לגורם שהפריד בין נחיתת חירום מוצלחת לבין פיגוע שעלול היה לגרום למספר עצום של נפגעים.

ישראל ניצלה מאירוע טרור בעל פוטנציאל קטלני במיוחד, אך החשיפה החדשה ממחישה כי האיום על התעופה האזרחית לא נעלם. השאלות בדבר תהליך ההקצנה, מנגנוני הסינון והאפשרות למעורבותם של גורמים נוספים נותרות פתוחות, והן צפויות לעמוד במרכז המשך החקירה והפקת הלקחים הביטחוניים.