כ"ץ על גולן, בנט ולפיד: "מה הפלא שאויבינו רוצים להפיל את נתניהו?"

העימות בין הקואליציה לאופוזיציה עולה מדרגה נוספת, כאשר שר הביטחון ישראל כ”ץ מפרסם התייחסות חריפה במיוחד לשורה של מנהיגים פוליטיים המתמודדים על הנהגת המדינה.

בהודעתו הציב השר את ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו מול מי שהוא רואה כחלופה פוליטית בעלת תפיסת עולם ביטחונית שונה בתכלית, תוך שהוא מייחס ליריביו שורה של החלטות, עמדות והתבטאויות שלטענתו מעידות על חולשה בהתמודדות עם אויבי ישראל.

הביקורת על יאיר גולן: חיסול חמינאי ומבצע “שאגת הארי” במוקד

בפתח דבריו התמקד שר הביטחון ביו”ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, בעקבות התבטאותו נגד ההחלטה לחסל את מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי. גולן טען כי החיסול היה שגיאה מבחינת האינטרסים של ישראל, ואף מתח ביקורת על השלכות מבצע “שאגת הארי”. הדברים עוררו תגובות חריפות במחנה הלאומי, הרואה בפגיעה בהנהגת המשטר האיראני הישג ביטחוני ואסטרטגי משמעותי.

כ”ץ הציג את עמדתו של גולן כעדות לפער עמוק בין תפיסת הביטחון שמובילה הממשלה לבין זו של חלק מיריביה הפוליטיים. מבחינתו, המאבק באיראן ובשלוחותיה מחייב נכונות לנקוט צעדים צבאיים נרחבים גם כאשר הם כרוכים בסיכונים, בעוד גולן טוען כי יש לבחון את התועלת האסטרטגית של פעולות כאלה ואת השפעתן ארוכת הטווח על ביטחון המדינה.

גם נפתלי בנט על הכוונת: המחלוקת סביב מבצע “עם כלביא”

השר המשיך והתייחס לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שאותו הציג כמי שהתנגד למבצע “עם כלביא”. באמצעות אזכור המבצע ביקש כ”ץ להדגיש את ההבדלים בין גישת ממשלת נתניהו, המבליטה את השימוש בכוח צבאי נגד איומים אסטרטגיים, לבין עמדות שהוא מייחס למנהיגים המבקשים להחליף אותה.

המסר של שר הביטחון ברור: לשיטתו, ההכרעות הביטחוניות שהתקבלו תחת הנהגת נתניהו משקפות נכונות לפעול בנחישות מול איומים גם בזירות רחוקות, ואילו החלופה הפוליטית אינה מציגה קו תקיף באותה מידה. עם זאת, ההתייחסות לבנט משקפת את האופן שבו כ”ץ מציג את עמדתו, ולא פירוט מלא של כלל התבטאויותיו או שיקוליו הביטחוניים של ראש הממשלה לשעבר.

לפיד וההסכם הימי עם לבנון: המחלוקת על הריבונות חוזרת

חלק נוסף במתקפה הופנה לראש האופוזיציה יאיר לפיד, על רקע ההסכם לקביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון שנחתם בתקופת כהונתו כראש הממשלה. כ”ץ תיאר את ההסכם כוויתור על שטח ריבוני לטובת חיזבאללה, ובכך החזיר למרכז הדיון את אחת המחלוקות המדיניות והביטחוניות הבולטות בין המחנות.

ההסכם הימי עמד בעבר במוקד ויכוח ציבורי נרחב, כאשר מתנגדיו ראו בו ויתור מסוכן מול לבנון, ואילו תומכיו טענו כי הוא משרת את האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של ישראל ומפחית את הסיכון להסלמה. כ”ץ בחר להציג את המהלך כדוגמה למדיניות של ויתורים, שלדעתו אינה מתאימה למציאות הביטחונית שבה נמצאת המדינה.

ליברמן ואיזנקוט תחת אש: המחלוקת על גבולות הביטחון

שר הביטחון הפנה את ביקורתו גם כלפי יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שלטענתו תומך במהלך שמשמעותו העברת השליטה בכביש 6 לידי צבא ערבי. כ”ץ השתמש בטענה זו כדי להמחיש את החשש שהוא מבקש לעורר מפני שינויים בהסדרי הביטחון והשליטה בשטחים בעלי חשיבות אסטרטגית לישראל.

בהמשך תקף השר גם את הרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט, והציג את עמדתו בנוגע לנוכחות צה”ל בלבנון כקריאה לנסיגה מהשטח. המחלוקת סביב עתיד הפעילות הישראלית בדרום לבנון נוגעת לשאלה אסטרטגית מרכזית: האם יש להמשיך בהחזקת שטחים ובנוכחות צבאית כדי למנוע התבססות מחודשת של חיזבאללה, או לקדם הסדרים ביטחוניים שיאפשרו לצמצם את הנוכחות הישירה של כוחות צה”ל.

מנסור עבאס והקואליציה האפשרית: כ”ץ מציב סימני שאלה

לרשימת האישים שהזכיר הוסיף שר הביטחון גם את יו”ר רע”ם, מנסור עבאס, תוך שימוש בביטוי שלפיו הוא מסתתר מאחורי הקלעים. הדברים משתלבים בניסיון של גורמים במחנה הלאומי למקד את תשומת הלב הציבורית בהרכב האפשרי של ממשלה חלופית ובשאלת שיתוף הפעולה בין מפלגות האופוזיציה לבין מפלגות ערביות.

מבחינתו של כ”ץ, זהותה של הממשלה הבאה אינה נקבעת רק על פי זהות העומד בראשה, אלא גם על פי הגורמים הפוליטיים שיהיו שותפים להחלטותיה. באמצעות הזכרתו של עבאס לצד ראשי מפלגות האופוזיציה, ביקש השר להציג בפני הציבור את השאלות הנוגעות להסכמות הפוליטיות והביטחוניות שעשויות לעמוד בבסיס קואליציה עתידית.