ריקלין: ״חוויה מתקנת בת״א - התפללנו בגן מאיר והגן היה מלא״

איש התקשורת שמעון ריקלין תיאר את חוויית יום הכיפורים שלו בתל אביב כ״חוויה מתקנת״, לאחר שהשתתף בתפילה שנערכה בגן מאיר ביוזמת ארגון ״ראש יהודי״. לדבריו, האווירה במקום התאפיינה בסובלנות ובדו-קיום בין קבוצות שונות, והוא קשר זאת לתחושה רחבה יותר של רצון בשקט, בהכלה ובאחדות בחברה הישראלית.

מגיש ערוץ 14 שמעון ריקלין פרסם עם צאת יום הכיפורים התייחסות אישית לאווירה שחווה בתל אביב במהלך החג, ובחר לתאר אותה כאירוע שהחזיר אותו, לדבריו, לעיר כפי שזכר אותה מילדותו.

ריקלין סיפר כי הגיע לתפילה שהתקיימה בגן מאיר, ביוזמת ארגון ״ראש יהודי״, וציין כי המקום היה מלא במתפללים ובמבקרים. לדבריו, התפילה התקיימה לצד מגוון רחב של התנהגויות ובחירות אישיות מצד הנוכחים, מבלי שהדבר הוביל לעימותים או למתיחות.

על פי תיאורו, חלק מהמשתתפים בחרו לשבת בהפרדה, אחרים ישבו ללא מחיצה, ובמקביל היו במקום גם אנשים שטיילו בגן, ילדים ששיחקו ומבקרים שלא לקחו חלק ישיר בתפילה. ריקלין הציג את המרחב שנוצר ככזה שבו התקיימו זה לצד זה ביטויים שונים של אורח חיים וזהות, באווירה של כבוד הדדי.

לדבריו, גם הרחובות הסמוכים התמלאו במשפחות, בילדים וברוכבי אופניים, כשהאווירה השקטה של יום הכיפורים והיעדר תנועת כלי הרכב יצרו עבורו תחושה נוסטלגית.

ריקלין כתב כי המראה החזיר אותו לתל אביב שבה נולד וגדל, והדגיש כי מבחינתו היה בכך משהו פשוט וטבעי — מרחב שבו קבוצות שונות יכולות להתקיים יחד מבלי שכל מחלוקת תהפוך לעימות.

בהמשך עבר ריקלין מהחוויה האישית לפרשנות רחבה יותר של המצב החברתי בישראל. לדבריו, נדמה כי בתקופה האחרונה מתחולל שינוי מסוים ביחסים בין המחנות הפוליטיים והחברתיים.

ריקלין טען כי במשך שנים התקיימה בישראל תפיסה שונה בין חלקים בימין ובשמאל באשר לזהות ה״אויב״ וה״יריב״. לדבריו, בעוד שבימין היו מי שראו באויבים מבחוץ את הסכנה המרכזית ובשמאל יריב פוליטי, היו לדבריו בשמאל מי שראו בימין איום משמעותי יותר ובגורמים ערביים יריב.

מדובר בפרשנות פוליטית אישית של ריקלין, אך לדבריו יום הכיפורים הנוכחי סימן בעיניו שינוי מסוים בתפיסה הזו.

״נדמה לי שיותר ויותר אנשים מהמחנה השני מבינים שאנחנו עם אחד״, כתב, והוסיף כי לשיטתו קיומה ועמידותה של החברה בישראל תלויות ביכולת של חלקיה השונים לפעול יחד.

ריקלין קשר את אותה תחושה גם לאווירה הציבורית סביב מערכת הבחירות. לדבריו, על אף הפוטנציאל למערכת בחירות מתוחה וסוערת, הוא מזהה הפעם התנהלות שקטה יותר מכפי שניתן היה לצפות.

לדעתו, הדבר מבטא רצון ציבורי עמוק יותר להפחתת העימותים הפנימיים.

ריקלין ניסח זאת במילים שלפיהן ״נשמת האומה רוצה מנוחה, שקט ואחדות״, והבהיר כי מבחינתו, בלי קשר למחלוקות הפוליטיות עצמן, מדובר במגמה חיובית.

הפוסט של ריקלין מציג למעשה שילוב בין זיכרון אישי, חוויית יום הכיפורים בתל אביב ופרשנות רחבה יותר על מצב החברה הישראלית. במרכז דבריו עומדת הטענה כי דווקא לאחר שנים של מחלוקת פוליטית וחברתית חריפה, עשויים להופיע סימנים לרצון גדול יותר לחיים משותפים, להכלה ולהפחתת העימות בין המחנות.

עבור ריקלין, תפילת יום הכיפורים בגן מאיר הייתה ביטוי מוחשי לאותה אפשרות: ציבור דתי וחילוני, מתפללים ועוברי אורח, אנשים שבחרו בהפרדה ואחרים שלא — כולם באותו מרחב, מבלי שהשוני ביניהם הפך למקור לעימות.