אבי מעוז: "הממשלה השיגה הישגים בביטחון, אך כשלה בזהות היהודית" | טור דעה

לפני שלוש שנים היו מי שהיו אמורים להתקשר ולהתריע באמצע הלילה ולא עשו זאת, תהיה הסיבה אשר תהיה. את המחיר האיום והנורא שילמנו כולנו ועדיין משלמים. אני וחבריי במפלגת נעם לישראל לא מוכנים להיות אלו, שבגלל הפחדות וחששות כאלה ואחרים, הולכים לישון ולא מתריעים על הדברים המהותיים ביותר.

הממשלה היוצאת אכן השיגה הישגים חשובים בתחום הביטחון במהלך המלחמה ובתחום ההתיישבות. גם בתיקון מערכת המשפט היא ניסתה לעסוק, אם כי לא בהצלחה מרובה. אבל במהות היא כשלה.

מערכת החינוך הממלכתית נשארה מנותקת מהתנ"ך ומהזהות היהודית, להורים עדיין אין את הבחירה החופשית לגבי חינוך ילדיהם והם עדיין לא יכולים לדעת מה קורה בכיתות ואלו תכנים אכן מועברים לילדיהם, כמות המורות והגננות הערביות בחינוך היהודי הולכת וגדלה, תלמודי התורה הלאומיים עדיין מופלים בתקציביהם בצורה מחפירה, ומערכת הפקידות ממשיכה להיות זו ששולטת באמת בחינוך ילדי ישראל ולנבחרי הציבור אין שום השפעה על כך.

הוקמו המוני ישובים? זה נפלא. אבל למה אף אחד לא העז לשנות המוני תוכניות לימוד ולהכניס זהות יהודית לחינוך של ילדי ישראל? זה כנראה פחות פופולרי אפילו במחוזות הימין, וזה גם דורש אומץ רב. הדיפ-סטייט עדיין חי, נושם ובועט במלוא עוצמתו, בזמן שהשרים נבחרי הציבור משחקים בנדמה לי שהם אלו שבאמת קובעים מדיניות. לא השתנה כלום בהכשרת מערכת הפקידות, והממשלה היוצאת בעצמה המשיכה לשלוח את פקידיה להכשרה בקרנות הזרות בעלות התפיסות הפרוגרסיביות והפוסטמודרניות הקיצוניות.

מערכת המשפט, זו שהובילה ועדיין מובילה לתפיסת החלפת המדינה היהודית במדינת כל אזרחיה עושה ככל שעולה על רוחה, מסרסת את הממשלה על כל צעד ושעל והופכת את בחירת העם לכמעט חסרת משמעות.

גם בפיקוד הבכיר של צה"ל, ישנם רבים, רבים מידיי, ששבויים באותן קונספציות מסוכנות שהובילו לאסון שמחת תורה, עדיין מתבלבלים בין אוהב לאויב ועדיין לא מבינים מהי זכותנו על הארץ וחובתנו להילחם עליה. לא יאומן, שאחרי ארבע שנות קיומה של הממשלה ושלוש שנות המלחמה עדיין הקוד האתי של צה"ל הוא זה שנכתב על ידי תועמלני שמאל קיצוניים בעלי מוסר מעוות שמנותקים מזהותם היהודית ומהמחויבות של צה"ל להעמיד את ערך הניצחון מעל כל ערך אחר.

את הבחירות לא מכריעים לא באולפנים ולא בסקרים. הרי אם אכן תמונת הסקרים היא התמונה הנכונה אז אולי גם ראש הממשלה לא אמור להתמודד, כי בכל הסקרים התוצאה היא שאיזנקוט הרבה יותר מתאים לראשות הממשלה, אז מדוע הוא לא פרש? התשובה ברורה - כי בחירות מכריעים בקלפי, בחירות הן על דרך וערכים ומסע הפחדה פוליטי לא יחליף מהות, ערכים וזהות יהודית.

מעבר לשאלות הטכניות של אחוז החסימה וגירוד עוד כמה קולות בקלפי עומדות שאלות המהות והזהות היהודית. איזו מדינה תהיה פה? מה החזון שלה? אלו ילדים יגדלו בה? אלו חיילים ומפקדים יגנו עליה ובשם אלו ערכים? איך תראה מערכת המשפט שלה? האם לבחירת העם בקלפי תהיה משמעות ונבחרי הציבור יוכלו לממש את האידיאלים שבשמם נבחרו?
ובעיקר, האם תהיה זו מדינה יהודית או חלילה מדינת כל אזרחיה?

אם נעם לישראל הייתה מתפתה לקולות המחלישים והמפחידים מזריקת הקולות לפח והחשש מאחוז החסימה היה צריך להעמיד אותה למשפט כמו את אלו שהלכו לישון בליל שמחת תורה תשפ"ד.
יש לנו אחריות, חלקנו לא יהי עמהם.

על כן החלטנו, מתוך חובתנו המוסרית כלפי העם היושב בציון, כלפי דמותה של מדינת ישראל וכלפי האמת, שהפעם אנחנו מתמודדים ברשימה עצמאית עד הבחירות עצמן ומנסים לקבל את אמון העם, כדי להיות אלה שהתריעו ואלה שהעם נתן בהם אמון שיוכלו לתקן את הטעון תיקון מבחינת הזהות היהודית של מדינת ישראל.