בעקבות הפרסום בחדשות 04: חבר מועצת הרבנות הראשית תוקף את תפילת הנוצרים המתוכננת בכותל

הסערה הציבורית וההלכתית סביב "אירוע התפילה העולמי" המתוכנן להתקיים בשביעי באוקטובר ברחבת הכותל המערבי ובמרכז דוידסון הסמוך עולה מדרגה. לאחר חשיפת הפרשה ב"חדשות 04" ומכתבם התקיף של רבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר והרב אביגדור נבנצל אשר הגדירו את היוזמה כ"חילול הקודש", מצטרף כעת גם חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב אליעזר שמחה וייס, לשורה של רבנים בכירים המביעים התנגדות תורנית ועקרונית נחרצת לקיום האירוע. במכתב חריף ומפורט ששיגר לחברי מועצת הרבנות הראשית, מזהיר הרב וייס מפני פגיעה אנושה בקדושת האתר ההיסטורי ומפני השלכות הרסניות על הקהילות היהודיות בתפוצות.

הרב וייס יוצא במכתבו נגד הטענות המרגיעות שלפיהן האירוע יתקיים "במרחק" מהכותל, כגון במרפסת צופה או במתחם סמוך, ומכנה אותן "הטעיה ואי-אמירת אמת". לדבריו, המארגנים והמשתתפים הנוצרים מתכוונים לנכוח פיזית ברחבת הכותל המערבי עצמה. כהוכחה חותכת לכך הוא מביא את הצהרתו הפומבית של המנהיג האוונגליסטי מייק אוואנס, שהכריז בגלוי: "יש לנו את הכותל המערבי ל-24 שעות". הרב וייס מדגיש כי אמירה זו חושפת את כוונתם האמיתית של המארגנים – לא תמיכה סולידרית מרחוק במדינת ישראל, אלא תפיסת חזקה פולחנית והפיכת הכותל לבמה מרכזית לפולחן נוצרי אוונגליסטי רחב היקף, המייצרת בפועל מעמד של פולחן כפול ומתחרה מול שריד בית מקדשנו.

במכתבו משרטט חבר מועצת הרבנות הראשית קו גבול ברור בין שותפות מדינית לבין ערבוב תיאולוגי. הרב וייס מבהיר כי הציבור היהודי מוקיר ומעריך מעומק הלב את הידידות והעמידה האיתנה של נוצרים לצד מדינת ישראל במאבק באנטישמיות, אולם תפילה היא המעמד האינטימי והקדוש ביותר המייחד כל דת, ואין לטשטש את הגבולות התיאולוגיים הנוקבים בשם השותפות האזרחית. הוא משתף מניסיון חייו באנגליה, שם גדל, ומציין כי גם שם היה זה מובן מאליו לכל הקהילות לשמור על גבולות ברורים, ואיש לא נכנס לבתי תפילה של דת אחרת או ניסה לערבב בין התפילות והטקסים.

אחת האזהרות החמורות ביותר במכתב נוגעת לנזק הרוחני חסר התקדים שהאירוע עלול להסב ליהדות התפוצות. הרב וייס מתריע כי קהילות יהודיות ברחבי העולם נלחמות מדי יום כדי לשמור על זהותן, על מסורת אבותיהן ועל החינוך הברור האוסר על כניסה לבתי תיפלה של דתות אחרות או קיום תפילות משותפות. לדבריו, כאשר נציגים יהודים רשמיים בירושלים מעניקים "הכשר" למעמד תפילה מטושטש כזה בלב הבירה, הם שומטים במו ידיהם את הקרקע מתחת לרגליהם של רבני הקהילות בחו"ל ופוגעים אנושות ביכולתם להציב גבולות אמוניים ברורים מול תופעות של התבוללות וטמיעה רוחנית.