הנהלת הסמינר קיבלה החלטה מזעזעת - כך הגיב ראש העיר

 סביב הרישום לסמינר החדש בשכונת גני איילון–אחיסמך בלוד הגיע הבוקר לנקודת רתיחה. תלמידות שהגיעו למקום כדי להתחיל את יום הלימודים גילו כי הכניסה למוסד חסומה. זאת לאחר שראש עיריית לוד, עו”ד יאיר רביבו, הורה שלא לאפשר את המשך פעילותו בשלב זה.

במרכז המחלוקת עומדות חמש נערות המתגוררות בשכונה, אשר עם פתיחת שנת הלימודים מצאו את עצמן ללא מוסד לימודים. בעירייה דורשים כי הנהלת הסמינר תצרף את החמש לשורותיו, וטוענים כי הדבר הוסכם מראש במסגרת ההיערכות לפתיחת המוסד.

רביבו הודיע כי מבחינתו, כל עוד הסוגיה אינה נפתרת, לא תתאפשר חזרה לשגרת לימודים במקום. לדבריו, לא ניתן להשלים עם מצב שבו מוסד שקיבל מהעירייה מבנה ותמיכה ציבורית מסרב לקלוט נערות תושבות העיר. ״אני נאלץ להורות על סגירת שערי המוסד שנפתח רק אתמול תוך גניבת דעתה של העירייה״, נכתב בהודעה החריפה שפרסם רביבו. ״זאת בשעה שסגני ומחזיק תיק החינוך, בני סיתאלכיל, מוסר את נפשו למען מוסדות החינוך והסמינרים בעיר ופועל ללא לאות כדי לסייע להם. במקום להכיר טובה לעירייה, שמעמידה לרשות המוסד מבנה ומשאבים, בחרה ההנהלה לחזור בה מהתחייבותה ולהפלות את בנות העיר. הסמינר ייפתח מחדש רק לאחר קבלת התלמידות ומניעת שפיכות דמן של נערות טהורות״.

הסמינר המדובר הוא מוסד חדש שהחל לפעול השנה ביוזמת המרא דאתרא, הגאון רבי חיים אהרן ברוידא, ובמסגרת רשת החינוך “בני יוסף”. היוזמה יצאה לדרך לאחר שתוכניות קודמות להבאת שלוחות של סמינרים אחרים לשכונה לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.

 

על פי התכנון המקורי, הסמינר אמור היה להעניק לבוגרות בית הספר היסודי “בית יעקב” בשכונה מסלול המשך מקומי, שימנע מהן את הצורך לחפש מוסדות מחוץ לאזור. משרד החינוך העניק לתיכון הכרה רשמית, והעירייה מצדה העמידה לטובתו מבנה חדש ומצויד, למרות שבשלב הראשון פועלת בו כיתה אחת בלבד.

אלא שבימים שקדמו לפתיחת שנת הלימודים התברר כי לא כל בוגרות השכונה מצאו בו את מקומן. חמש נערות ממשפחות בני תורה לא התקבלו לסמינר, והחלו את השנה ללא מסגרת לימודית מוסדרת.

סביב החלטת הקבלה התפתחו בשכונה טענות קשות. לדברי גורמים מקומיים, הנהלת המוסד רואה בעצמה את הסמכות הבלעדית בקביעת זהות התלמידות שיתקבלו, ואינה רואה בהחלטות המרא דאתרא הוראה מחייבת בכל הקשור להליכי הרישום והמיון.

חלק מהתושבים אף טוענים כי העובדה שכל חמש הנערות שנותרו בחוץ מגיעות ממשפחות ספרדיות מעוררת חשד שההחלטה הושפעה משיקולים עדתיים ומשיקולי מעמד. בשלב זה מדובר בטענות של גורמים בשכונה, והנהלת הסמינר טרם הציגה בפומבי התייחסות מפורטת המסבירה את נסיבות אי-קבלתן של התלמידות.

הסערה מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שהמוסד משתייך לרשת “בני יוסף”, המזוהה עם מערכת החינוך של ציבור בני התורה הספרדי. בעקבות זאת מופנית כעת ביקורת גם כלפי הרשת עצמה, ובשכונה דורשים ממנה להתערב בפרשה ולהבהיר כיצד נוצר מצב שבו דווקא נערות ספרדיות המתגוררות במקום נותרו מחוץ לסמינר הפועל תחת חסותה.

נכון לעכשיו, המאבק רחוק מסיום: העירייה מתבצרת בדרישתה לקבל את חמש התלמידות, שערי הסמינר נותרו סגורים – והלחץ על הנהלת המוסד ורשת “בני יוסף” הולך וגובר.