לאחר הסערה | ר״ע בית שמש לחדשות 04: "לא נתקפל"

עבודות הבנייה של הקאנטרי העירוני החדש בשכונת נווה שמיר (רמה ה') בבית שמש נמצאות בימים אלו בישורת האחרונה, כאשר השבוע בוצעה התקנת גג המבנה בהשקעה כוללת הנאמדת בכ-40 מיליון שקלים. המתחם החדש והמתקדם צפוי לכלול בריכות שחייה, חדר כושר, חדרי חוגים ומרחבי פנאי משמעותיים עבור אלפי משפחות תושבות העיר. אולם, לקראת פתיחתו המתוכננת, ניצב ראש העירייה שמואל גרינברג מול מאבק משפטי מצד קבוצת תושבים מהשכונה שהגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים. העותרים יוצאים נגד החלטת העירייה לקבוע במכרז ההפעלה כי המתקן יופעל בהפרדה מלאה בלבד, אך גרינברג נותר נחוש בעמדתו המגבה את צורכי הרוב בעיר.

בבסיס תפיסתו של ראש העירייה עומדים הנתונים הדמוגרפיים של בית שמש, שהפכה לעיר ה-11 בגודלה בישראל עם כ-200,000 תושבים, כאשר למעלה מ-70% מהם משתייכים למגזר החרדי. גרינברג מסביר כי מדובר בצעד של הגינות וצדק חלוקתי, שכן חלק ניכר מהציבור החרדי יימנע משימוש בקאנטרי לחלוטין אם יופעלו בו שעות מעורבות, גם בשעות שיועדו להפרדה. מעבר לכך, העירייה מציינת כי חלק משמעותי משעות הפעילות במתקן החדש יוקצה ללימודי שחייה עבור תלמידי מוסדות החינוך בעיר, המחייבים תנאי הפרדה מוחלטים.

אחד הטיעונים המרכזיים שמציגה העירייה בתגובתה הוא כי הקאנטרי בנווה שמיר אינו "מתקן שכונתי" המיועד לדיירי האזור בלבד, אלא מתקן עירוני שנועד לשרת את כלל תושבי בית שמש. היועץ המשפטי של העירייה הדגיש כי מיקומו הגיאוגרפי של הקאנטרי אינו יוצר חובה למתן שירות בלעדי, במיוחד לאור העובדה שלתושבים המעוניינים ברחצה מעורבת קיים מענה הולם וזמין בדמות הקאנטרי העירוני הוותיק ברחוב בן אליעזר, הממשיך לפעול במתכונת מעורבת. בכך, לשיטת העירייה, נשמר האיזון המאפשר לכל קהילה ליהנות ממשאבי העיר בהתאם לאורח חייה.

הגיבוי המשפטי להחלטה נשען על פסיקות קודמות של בתי המשפט, ובראשן פסק הדין בעניין הבריכה בבני ברק, המאפשר לרשות מקומית להפעיל מתקנים בהפרדה כדי לתת מענה לאוכלוסייה דתית. גרינברג, השואף להפוך את בית שמש ל"ריביירה של מדינת ישראל", מבהיר כי הוא פועל כאיש חוק ואינו נרתע מלחצים או מאיומים. לדבריו, האחריות שלו היא לשמור על הסדר במרחב הציבורי ולהכיר במציאות החיים הייחודית בעיר החרדית הגדולה בארץ, תוך מציאת הפתרונות המקצועיים שיבטיחו שירות הוגן לכלל המגזרים.