הכאוס בכבישים הוא פרי הבאושים של הלגיטימציה שנתנה היועמ"שית להפרות הסדר | דעה

מחאת הרכבים הארצית שהובילה להפרעות ולעומסים בכבישים, בהמשך לכאוס שראינו כבר לפני שבוע, מעוררת בצדק זעם ציבורי ותסכול עמוק. הפרעה כזו לשגרת החיים אינה עניין של מה בכך, היא מייצרת סיכון חיים ממשי עבור חולים שצריכים להגיע לבתי חולים, עבור אנשי ביטחון המוקפצים לאירועים דחופים ועבור הורים שנמנע מהם להגיע לילדיהם. מדובר בתופעה מכוערת שיש לגנותה בכל תוקף.

אולם, לצד הגינוי הבלתי מתפשר של הפגיעה הנוכחית בסדר הציבורי, אי אפשר לעצום עיניים מול השאלה כיצד הגענו לנקודה זו וחשוב להפנות את האצבע המאשימה למי שנושאת באחריות גדולה לכאוס המשתולל כעת ברחובות - היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

היה זה בשנת 2023, בעיצומן של המחאות הקשות נגד הרפורמה המשפטית, כאשר היועמ"שית בחרה להעניק הכשר משפטי ומוסרי להתנהלות הזו. באותה ישיבת ממשלה זכורה, הצהירה בהרב-מיארה כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי". האמירה המטלטלת הזו, כפי שהגדיר זאת אז בצדק ראש הממשלה בנימין נתניהו, נתנה למעשה אור ירוק לעבירה על החוק בשם חופש הביטוי.

כפי שנתניהו הזהיר אז בתגובה למצור על המספרה, מדובר היה במסר מסוכן לפיו 'אם אתה רוצה הפגנה טובה, לך תעבור על החוק', מהלך שחותר תחת שלטון החוק. גם שרת התחבורה מירי רגב התריעה אז והבהירה שכל התלונות על פגיעה בתחבורה צריכות להיות מופנות ליועמ"שית.

למרות שהיו מי שהזהירו כבר אז כי מתן היתר כזה לקבוצה אחת יוביל בהכרח לכך שציבורים נוספים יאמצו את אותן שיטות פסולות, היועצת המשפטית לממשלה בחרה להתעלם. במקום לפעול להורדת הלהבות, החלטתה לאפשר את ההפרעות הקשות הללו רק הגבירה אותן. ההתעלמות הזו לא הייתה מקרית, אלא נבעה מניסיון ברור שלה לחתור תחת הממשלה ולפעול להפלתה.

היום, אנחנו רואים את התוצאה הישירה של אותה מדיניות סלקטיבית. מי שאישרה, עודדה ונתנה לגיטימציה לכאוס ב-2023, נושאת באחריות מלאה למציאות המשובשת שאנו חווים כעת.