ריאיונות בלי אחריות: בנט מדבר ללא הפסקה – אבל הציבור זוכר

בערב אחד, נפתלי בנט התפרס על פני כל המסכים. ריאיון רודף ריאיון, אולפן אחרי אולפן – ניסיון ברור לחזור למרכז הבמה. אבל מאחורי שטף המילים והמסרים המלוטשים, עולה שאלה אחת פשוטה: איפה האחריות?

בנט מנסה למצב את עצמו מחדש כאיש ימין שקול, מנהיג ביטחוני עם ניסיון – אבל הזיכרון הציבורי לא קצר. הציבור זוכר היטב את הפער בין ההבטחות לבין המעשים, בין הדיבורים לפני הבחירות לבין ההחלטות אחרי שהוקמה הממשלה המשותפת עם יאיר לפיד.

הריאיונות של הערב לא סיפקו תשובות אמיתיות. לא על ההחלטות הדרמטיות שקיבל, לא על השותפויות הפוליטיות שבנה, ולא על המחיר הציבורי ששולם. במקום זאת, קיבלנו סיסמאות, התחמקויות וניסיון למחוק פרקים שלמים מהעבר.

בנט מדבר על אחריות לאומית, אבל נמנע מלקחת אחריות אישית. הוא מבקר אחרים, אך לא עוצר לרגע לשאול מה חלקו במצב. זו לא מנהיגות – זו אסטרטגיית שיווק.

והבעיה הגדולה יותר היא לא רק מה שנאמר – אלא מה שלא נאמר. כשמנהיג מבקש אמון מחדש, הוא לא יכול להסתפק בקמפיין תקשורתי. הוא צריך להתמודד עם הביקורת, עם העובדות, עם הזיכרון של הציבור.

הריאיונות של הערב אולי החזירו את בנט לכותרות – אבל הם גם הזכירו בדיוק למה רבים איבדו בו אמון מלכתחילה.