פרסום ראשון: מזכירות ביהמ״ש הצבאי שיבצה במכוון שופט שלא יוכל לגזור מוות על מחבל רוצח

הזוי. מזכירות בית המשפט הצבאי שיבצה שופט שאינו מוסמך לגזור עונש מוות למחבל וכך, בגזר הדין, קבע ההרכב כי אין לו סמכות להטיל על המחבל עונש מוות.

בגזר הדין צוין כי: "כידוע, לפי סעיף 165 לצו בדבר הוראות ביטחון, לא יוטל על נאשם בבית משפט צבאי גזר דין מוות, אלא אם היה מותב בית המשפט מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה פחותה מדרגת סגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד. מאחר שבענייננו, הנאשם הורשע על-ידי הרכב שכלל שופטת בדרגת רב סרן, וגם טיעוני הצדדים לעונש נשמעו בפני הרכב שכלל שופטת בדרגה זו, די בכך כדי להוליך למסקנה כי אין מקום להידרש לאפשרות להטיל על הנאשם עונש מוות".

מדובר במחבל שרצח את דוד רובין ז"ל ועמיקם עמיחי ז"ל בשנת 2007 בנחל תלם שביהודה.

משפחותיהם של הנרצחים חשים כאב וצער נוסף לאחר שהתברר כי אפשרות לגזירת עונש מוות למחבל שרצח שני יהודים כלל לא עמדה בפועל על הפרק, לא בשל הכרעה משפטית מהותית, אלא בעקבות מחסום מנהלי-טכני שנקבע מראש בהרכב השופטים.

המחבל הורשע ברצח, וכאשר הגיע שלב הטיעונים לעונש ביקשו משפחות הנרצחים להטיל עליו עונש מוות, מתוך תחושת צדק בסיסית לאהוביהן שנרצחו.

אולם בפסק הדין צוין כי אחד השופטים בהרכב אינו מחזיק בדרגה הצבאית הנדרשת לצורך הטלת עונש מוות, ולכן האפשרות כלל לא הייתה קיימת מבחינה משפטית.

ההרכב נקבע מראש על ידי מזכירות בית המשפט באופן שסיכל מלכתחילה את האפשרות לדון בעונש המקסימלי הקבוע בחוק.

מדובר באבסורד שבו, לא בית המשפט הוא שהכריע נגד עונש מוות, אלא מנגנון בירוקרטי שמנע מראש את עצם האפשרות לשקול אותו.

עו״ד שי גלילי, מומחה למשפט, לחדשות 04: "כולי תקווה שהפקיד במזכירות בימ"ש הצבאי לא פעל בכוונה בעת הנדסתו את הרכב השופטים באופן שהיה מנוע משפטית מלגזור עונש מוות על המחבל המתועב (שרצח שני יהודים בדם קר), ותוך שגזל כל אפשרות למתן צדק למשפחות הנרצחים. אם כן הדבר נעשה בכוונה אפריוריות, כי אז יש להעמידו לדין במלוא חומרת העניין".