זכויות עובד במקום עבודה שנסגר

עקב משבר הקורונה ובעקבות המצב הבטחוני סגרו מעסיקים רבים את שעריהם, וצפוי כי רבים מהם לא יוכלו להתאושש, ולא יוכלו לשלם לעובדים את שכר העבודה ופיצוי הפיטורים.

במידה והמעסיק לא חוזר לפעילות, ולא משלם את זכויות העובדים, לא נותר לעובדים אלא למצות את הזכויות מול המוסד לבטוח לאומי.

במידה והמעסיק אינו יכולה לעמוד בהתחיבויותיו:

השלב הראשון והחשוב ביותר כדי למצות את זכויות העובדים בפרוק ובפשיטת רגל, הוא הגשת בקשה לבית משפט למתן צו פשיטת רגל או פרוק כנגד המעסיק, לעיתים קרובות הבקשה מוגשת על ידי הבנקים או בעלי חוב גדולים אחרים.

במקרים בהם לא נתקבל עדיין צו פרוק כנגד המעסיק, חשוב כי העובדים יתאגדו, ויגישו באמצעות עורך דין,  בקשה לפרוק כנגד המעסיק.

בהליך הפרוק בית המשפט מכיר באי יכולתו של המעסיק לעמוד בחובותיו לנושים.

נכסי המעסיק מועברים לנאמן, והנושים מקבלים את חלקם בחוב דרך חלוקת הנכסים.

עובדים שלא קיבלו את שכרם ו/או פיצויי פיטורים, נחשבים בעקבות צו הפירוק לנושים בדין קדימה. ויש להם עדיפות על פני נושים אחרים.

באופן כללי כל עוד החברה אינה בפירוק אותה שעה, על הכונס לדאוג לפירעון חובות בדין קדימה  לפני כל חוב אחר.

בעת מתן צו פירוק לחברה מתגבש השעבוד הצף והופך לשעבוד קבוע על כלל הנכסים הכלולים ומקום שנכסי החברה מהם ניתן לשלם לנושים אינם מספיקים לפירעון מלוא חובות החברה, נדחים החובות בדין קדימה לאחר השעבוד הצף שהתגבש.

ומכאן שוב מודגש כי הפניה למשרד עורכי הדין טרם הפירוק יכול להיות קריטי.

מה קורה כאשר אין מספיק נכסים בחברה שפורקה כדי לכסות את החוב לעובדים:

-חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק קובע, כי במקרים מסוימים, ביטוח לאומי ישלם לעובדים את המשכורות והפיצויים המגיעים לה, יחד עם זאת מדובר בפיצוי חלקי.

-משכורות שלא שולמו על ידי המעסיק, עבור תקופה של עד 12 חודשים. הכוללים שכר בסיס, שעות נוספות, דמי נסיעות, מענקים, עמלות, פרמיה, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

-פדיון ימי חופשה, ביגוד, דמי הבראה שטרם שולמו והפרשי שכר עבור השנה האחרונה בעבודה גובה התשלום מחושב בהתאם להיקף המשרה ולא פחות מסכום שכר מינימום לחודש.

-הבטוח הלאומי אינו מכסה החזרי הוצאות רכב, הוצאות טלפון, אש"ל ופדיון ימי מחלה.

-פיצויי פיטורים בגין כל תקופת ההעסקה בקיזוז הסכומים שהופרשו לקרנות.

-תשלומים לקופות גמל בדרך כלל החברה שמנהלת את קופות הגמל והקרנות של העובדים מגישה תביעה כללית על סכום החוב בשם כל העובדים אם החברה הגישה תביעה העובד אינו צריך להגיש תביעה נוספת.

אם המעסיק לא העביר לקופת הגמל את חלק המעסיק או כספים שנוכו מהשכר:

המוסד לביטוח לאומי יעביר ישירות לקופת הגמל את סכום החוב, בצירוף הפרשי הצמדה מיום שנוצר החוב ועד למועד התשלום בפועל. הסכום המרבי הוא פעמיים השכר הבסיסי הממוצע.

סכום הגמלה המקסימלי הוא:

עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורין - 127,478 ש"ח.

עבור תשלומים לקופות גמל -.19,612  ₪, ככל שהיתה קופה פעילה משולמים  ישירות לקופה.

מהם המסמכים שיש לצרף לטופס התביעה:

-שלושה תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה.

-מסמך המעיד על מועד תחילת העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורין

-מסמך המעיד על גובה סכומי פיצויי הפיטורין העומדים לזכותו של העובד בקופת הגמל בתאריך הפסקת העבודה

-אסמכתאות לרצף בעבודה, טופסי 106 וכו'

מה קורה כאשר המוסד לבטוח לאומי לא מאשר את התביעה או מאשר חלקית:

במידה והמוסד לביטוח לאומי, דחה את התביעה או אישר סכום גמלה חלקי בלבד – ניתן להגיש ערעור על כך בפני בית המשפט אשר מטפל בתיק.

מה קורה כאשר העובד נפטר :

אם העובד נפטר בטרם שולמה הגמלה המגיעה לו, זכאים היורשים ו/או השארים לחוב שכר עבודה ולפיצויי פיטורין.

על מנת למצות את זכויותיכם טרם הפרוק, ובמסגרת ההליכים מול המוסד לבטוח לאומי פנו  למשרד של שלום בר עורך דין לדיני עבודה ואנו נסייע בידכם למקסם את התשלומים שתקבלו.