בשל השרב כבד, אלה ההמלצות לעובדים מפני סכנות השמש

במהלך חול המועד, עובדים רבים נאלצים לעבוד בצורה מוגברת בתחומי הבניה, התיירות, החקלאות, עובדים במפעלים ומקומות עבודה חיוניים, עובדי רשויות מקומיות, שמורות טבע ועוד.

עובדים רבים עלולים להיקלע לתופעה של 'התייבשות' הבאה לידי ביטוי באובדן נוזלי הגוף, בעיקר באמצעות זיעה. לרוב הרגשת הצמא מתעוררת רק אחרי שאבדו לעובד כשני אחוזים ממשקל הגוף. קיים קושי לפיצוי מידי של הגוף על אובדן נוזלים בסדר גודל זה, כי בתנאי מאמץ וחום, קצב פינוי הנוזלים מהקיבה יורד ולכן, קצב ספיגת הנוזלים קטן.

בנוסף, קיים חשש לתופעה של 'מכת חום' שניתן להגדיר כעליית טמפרטורה של החלקים הפנימיים של הגוף מעל ל-40 מעלות צלזיוס. התופעה מתרחשת, כאמור, מהר יותר בזמן ביצוע פעילות גופנית מאשר בעת מנוחה. הסיבה להתפתחות מכת חום ממאמץ היא אגירה מואצת של חום מטבולי, תוך אי- יכולת של הגוף להיפטר מעודפי החום שנוצרו בפרק זמן נתון. בעצם מדובר בכשל רב-מערכתי שללא קירור מידי, מהיר, ותמיכה בתפקוד מערכות החיים החיוניות, עלול להסתיים במוות. במקרים רבים ניכרת מכת חום באיבוד הכרה פתאומי, בלא כל אזהרה ובלא כל סימן מקדים. לעתים, יופיעו סימנים מוקדמים, רובם הפרעות במערכת העצבים המרכזית: חולשה, כאב ראש, סחרחורת, הפרעה בדיבור, הפרעה בשיווי המשקל, וכן, בלבול, הזיות וערפול ההכרה. 

המוסד לבטיחות ולגיהות מציג את הנחיות הבטיחות לשמירה על בטיחות וחיי העובדים מפני סכנות השמש בחול המועד

מניעת חשיפה לקרינת השמש: הקטנת החשיפה לשמש במקומות העבודה מוטלת על המעסיק והעובד כאחד. המעסיק חייב לספק את האמצעים המתאימים להגנה מפני הקרינה, כולל הדרכה בנושא, והעובד מחויב להשתמש באותם אמצעים. ניתן לצמצם ולמזער את החשיפה ע"י הקמת סככות צל באזורי עבודה החשופים לשמש שמורידה את החשיפה לשמש ב- 50% ואף יותר.  בנוסף לחשיפה ישירה לקרני השמש קיימת גם חשיפה לקרינה לא ישירה הנובעת מהחזר ממישטחים. חלק ממישטחי העבודה ניתן לצבוע בגוונים המפחיתים את החזר הקרניים, או ליצור חספוס של מישטחים חלקים. קיר בטון מחזיר 12% מהקרינה, קיר צבוע בלבן מחזיר 22%, אספלטי שן 8.9%, אספלט חדש 4.1% חול ים 18% ושלג 88%.

שינוי שעות העבודה: תכנון נכון של שעות העבודה תכנון של שעות הפעילות עשוי להפחית משמעותית את החשיפה לשמש. החשיפה הגבוהה ביותר מתרחשת בין השעות 10:00-16:00 ולכן פתרון ראוי הוא ביצוע עבודות חוץ בשעות הבוקר המוקדמות ושעות אחה"צ, ולרכז את העבודה בשעות הצהריים בעבודות באזורים מקורים או מוצלים. 

מיגון אישי לעובד: ביגוד נכון עשוי להוות פתרון יעיל בהגנה על העור מפני הקרינה. מידת ההגנה תלויה במידת הכיסוי, סוג הבד, צפיפות האריגה וצבע הבד. הגנה טובה יותר מספק בד עם אריגה צפופה בצבע כהה. יש לחבוש כובע המתאים לעבודה בשמש ומגן על הפנים, האוזניים והעורף. יש להשתמש כמובן גם בקרם הגנה שאמור לספק הגנה בפני קרני  UVA  ו-UVB. יש למרוח את המסנן בכמות נדיבה שתכסה היטב את כל העור ולהקפיד למרוח בכל מקום כולל העורף, ואפרכסות האוזניים. מאחר שמשך הזמן הנדרש למסננים להיספג בעור הוא כ-30-20 דקות, יש למרוח את התכשיר כחצי שעה  לפני היציאה לשמש ולחדש את המריחה כל 3-2 שעות. יש למרוח את התכשיר מחדש תמיד אחרי הזעה, גם אם התכשיר מוגדר כעמיד במים.

בדיקות תקופתיות לעובד: מעבר למניעת חשיפה לשמש על מנת למנוע התפתחות של סרטן העור חשוב לאבחן אותו מוקדם ככל שניתן. אבחון וטיפול מוקדם מאפשרים סיכויי ריפוי גבוהים. לכן חשוב להדריך את העובדים לא רק בהגנה מפני השמש אלא גם כיצד לבצע בדיקה עצמית לאבחון המחלה, והכרת הסימנים הראשוניים: כאשר מופיעה שומה חדשה, הופעת נקודת חן חדשה - ככתם שטוח או גבשושי - שהולכת וגדלה בהתמדה ופצע בעור שלא נרפא.

מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר סיכם ואמר: "אנו מתפללים לבריאותו של העובד שנפגע היום באשקלון. אני קורא למנהלים לנהל את הסיכון לחשיפה בשמש ולשמור על עובדיהם. הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים. על המעסיקים לפעול ולדאוג לשמירה על בריאות העובדים תוך כדי הקפדה על הנחיות הבטיחות והגנה מפני החשיפה לקרני השמש. זה כולל אספקה של ציוד מגן ומידע מתאים הסכנה ועל דרכי המניעה להגנה מפני נזקי השמש והגברת מודעות העובדים לאפשרויות הגילוי המוקדם של נגע סרטני. אנו כאן לרשות המעסיקים ללא עלות בכדי למנוע את הפגיעה הבאה של עובד כתוצאה מעבודה בשמש".