ח״כים בדרישה מהממשלה: עצרו תיקון תקנון הבריאות העולמית

11 חברי כנסת מסיעות הקואליציה פנו אמש במכתב בהול אל שר הבריאות, אוריאל בוסו, שר החוץ, ישראל כץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקריאה לעצור תיקון בתקנות הבריאות העולמיות שאמורות להיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב 26.04.24 ושמשמעותן פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל.

המכתב מסביר את המציאות הבעייתית והנקודות שעלולות להקנות לארגון הבריאות העולמי (WHO) סמכויות רחבות ללא הסכמה פרלמנטרית או ממשלתית מוקדמת.

המכתב מבקש למנוע את אישור התקנות שיכולות לאפשר לארגון הבריאות העולמי, WHO להתערב במדיניות הפנים והחוץ של המדינות חברות בלי הצבעה רשמית ובלי תהליך ערעור על החלטות.

חברי הכנסת שחתמו על המכתב הם: אריאל קלנר (הליכוד), ששון גואטה (הליכוד) ,אוהד טל (הציונות הדתית), טלי גוטליב (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), משה סולומון (הציונות הדתית), צגה מלקו (הליכוד), לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), אושר שקלים (הליכוד), דן אילוז (הליכוד), בועז ביסמוט (הליכוד). אליהם צפויים להצטרף ח״כים נוספים אשר לא הספיקו להצטרף עד להוצאת המכתב.

על פי המכתב, התקנות החדשות יאפשרו  ל-WHO להכריז על “מצבי חירום רפואי” ולקבוע מדיניות, כולל בנושאי תקציב ואכיפה במדינה בשעת חירום, ללא צורך באישור עצמאי של המדינה הספציפית. המכתב מתייחס לדאגות חמורות לגבי כוח הארגון לפקח ולהפעיל שליטה על מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים שהוא קובע ולחשש שמדינות עלולות להיות חשופות לסנקציות בינלאומיות.

עוד מציינים הח״כים שההתקנות החדשות מקנות כוח ל-WHO לדרוש ממדינות חברות להקצות משאבים נרחבים לתמיכה במערכות הבריאות שלהן תוך חמש שנים, בלי התייחסות למגבלות התקציביות המקומיות של כל מדינה. זו דרישה שיכולה להשפיע על סדר העדיפויות הלאומיות של מדינות, וליצור מצב בו ה-WHO יוכל להתערב בצורה ישירה ומהותית בניהול המדיניות הלאומית.

בנוסף, המכתב מזהיר שעקב העברת סמכויות כאלה ל-WHO, מדינות יכולות להיקלע למצב שבו יידרשו לציית להנחיות הארגון, תוך הפרה של זכותן של מדינות לריבונות ושל עמים להגדרה עצמית. הכותבים מדגישים כי זהו מנגנון שעלול לשקף כפייה של נורמות ופעולות שלא מתאימות לצרכים הייחודיים והמדיניות המקומית של כל מדינה.

הח”כים דורשים להגיש הסתייגויות ולבטא בפומבי את התנגדות המדינה לכל פרשנות של השינויים המאפשרים הפרה של ריבונות המדינה, דוגמת הפרשנות האיראנית המצורפת לאמנה. הם מוסיפים כי יש לקחת בחשבון את ההשפעות הרחבות של תקנות אלו על המדיניות הלאומית ועל יכולתה של ישראל להמשיך לפעול כמדינה ריבונית במלוא מובן המילה.

התקנות אף מעניקות סמכות פיקוח בכל מתקן שיראה לנכון, ללא מגבלות של ביטחון לאומי ואף דורשת ממדינות שתדווח ה מיידית על כל מידע שהגיע לרשותן בנושאים אלה, גם במחיר חשיפת מקורות וסיכון לכוחות הביטחון כפי שהבהירה איראן בפרשנות המבהירה שצירפה לתקנות.

המכתב מסתיים בקריאה לכל גורמי ההחלטה הרלוונטיים לפעול באופן מיידי למניעת הפגיעה בריבונות המדינה. 

״כדי לשמור על ריבונות המדינה, חייבת מדינת ישראל להגיש שמבהירות שהיא חלק מהקהילה הבינ"ל מבלי לוותר על עצמאות קבלת ההחלטות המובטחת לה לפי האמנות המכוננות של האו"ם.

בחג החירות, לא ייתכן שנבטל את חירותנו המדינית במו ידינו!״ חותמים חברי הכנסת את המכתב.