"למרות האיסור שקיים בחוק על ביצוע ניכויים מהשכר, התופעה מוכרת בענפים שונים"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. 31 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתיקבע באיזו ועדה תידון ההצעה.   

מוצע ראשית להבהיר כי משמעות המונח "חוב" בסעיף 25 לחוק הגנת השכר היא סכום שאינו שנוי במחלוקת שנובע מהלוואה שניתנה לעובד או ממקדמה ששולמה לו. שנית, לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה, דהיינו פיצויים שאינם תלויים בנזק, בכל מקרה של ניכוי שלא כדין משכרו של העובד. שלישית, לקבוע כי אם העובד תובע את המעסיק בשל ניכוי שלא כדין משכרו, והמעסיק החייב במסירת תלוש שכר לעובדו, לא מסר תלוש שכר כאמור או שהניכוי אינו מופיע בתלוש השכר – תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי הניכוי נעשה כדין. 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת הצעת חוק זו להתמודד עם תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים ועובדות, ובעיקר קופאים וקופאיות, בניגוד לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. בשנים האחרונות הפכה לנפוצה תופעת ניכוי סכומים קטנים שלא כחוק משכרם של עובדים, בניגוד לדין, באצטלה של "חוסרים", "קנסות", "נזקים" וכיוצא באלה. למרות האיסור שקיים בחוק על ביצוע ניכויים מהשכר, התופעה מוכרת בענפים שונים (תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד).

לאור פערי הכוחות בין מעסיקים לעובדים, ולאור שליטת המעסיק על התשלום לעובדים, יש להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקים מפני ניכויים אסורים ופגיעה בשכרם של העובדים. הצעת חוק זו תעניק לעובדים כלי נוסף לאכיפה אזרחית כדי להכווין התנהגותם של מעסיקים והגברת הציות לחוק." 

ח"כ אפרת רייטן מרום: "כלי האכיפה כיום אינם מספקים כדי להרתיע את הרשתות השונות שמעדיפות לשלם את הקנסות ולהמשיך בנוהל הפסול הזה. הצעת החוק באה לתקן את העוול ולהגביר את ההרתעה כלפי המעסיקים. הצעה זו היא צעד משמעותי בהגנה על זכויות עובדים ובקיום חובת המדינה כלפי ציבור העובדים".