נציגת משרד המשפטים: "לא ניתן יהיה לתבוע את אונר"א, מוסדות האו"ם חסינים מתביעה"

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר החלה בהכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שנועדה לאפשר לנפגעי פעולות איבה לתבוע ולקבל פיצויים נזקיים ממי שנושא באחריות על פעולות טרור במקביל לקבלת תגמולים מהמדינה. כיום, על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר.

כתוצאה מכך, נפגעי פעולות האיבה נאלצים להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו על מנת לתבוע פיצויי נזיקין ממי שנמצא כנושא באחריות על פעולת הטרור, דוגמת הרשות הפלסטינית. על פי הצעות חוק של חברי הכנסת שרן השכל, שרון ניר, שמחה ורטמן וח"כים נוספים שמוזגו, תתאפשר קבלת פיצויים מהמזיק בגובה 25% מהנזק שנפסק לנפגע במקביל לקבלת התגמולים מהמדינה.

נציגת משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה הסבירה: "החוק מעולם לא מנע את הזכות לתבוע, אלא את הזכות לקבל בד ובד את התגמולים מהביטוח הלאומי ופיצויים נזקיים מהמזיק. קיימות כבר היום עשרות רבות של תביעות ומאות של נפגעים מגלי פיגועים קודמים. ב-7 באוקטובר נוספו לזה מספר עצום של הרוגים ופצועים ולכן יהיה פוטנציאל גדול מאוד להגשת תביעות בגין התיקון המוצע, שיתפרס על פני כמה שנים.

הנתבע בתביעת הנזיקין יכול להיות כל מי שמעורב בביצוע, במימון, או בסיוע לפעולת הטרור ולכן גם פוטנציאל הנתבעים הוא גדול ולא בהכרח רק הרשות הפלסטינית, לכן קשה לדעת כיצד ובאיזה אופן הוא ימומש". 

לשאלת ח"כ שרן השכל, האם ניתן יהיה לתבוע את אונר"א כאחראית על אירוע ה-7 באוקטובר השיבה ד"ר קלהורה: "נכון להיום לאנשים של אונר"א יש חסינות שניתנת להסרה, אולם אונר"א כמוסד, כמו כל מוסדות האו"ם, חסינה לחלוטין מתביעה. 

בתגובה לדברים אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "כשהקימו את האו"ם המטרה הייתה להגן על אנשים ובסוף הוא עצמו חסין מתביעות על פשעים שהוא מבצע. אבסורד".

בהתייחס להצעת החוק אמרה ח"כ שרון ניר: "ההצעה מנסה לעשות תיקון של עוול היסטורי לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם ומאפשרת לגבות את הנזק מהטרוריסטים. זו בשורה למשפחות שמתמודדות עם המצב הזה שנים ארוכות וגם למשפחות נפגעי ה-7 לאוקטובר. אנחנו מבקשות כעת שהפיצוי יהיה בגובה של 50% מהנזק ושתהיה אפשרות לתחולה רטרואקטיבית לתיקים שעומדים ותלויים וכמובן לתיקים חדשים שיפתחו". 

ח"כ שמחה רוטמן: "יש פה שתי תפיסות עקרוניות וחשובות. הראשונה אומרת- מי שאחראי על פיגועי טרור ופוגע באנשים ברחובות הערים או אירועי ה-7 לאוקטובר ובין אם לפני צריך לפצות את הנפגע. ההליך המשפטי הוא חלק מההליך השיקומי של אדם שנפגע להחזיר לאדם את השליטה שנלקחה ממנו בחטף. השניה היא שטרור לא צומח בחלל ריק. יש לו תשתית כספית, ארגונית, חינוכית וכל הדברים הללו עובדים על כסף, הוא המנוע לטרור. לכן המטרה היא לוודא שבאמצעות התביעות הללו לא רק נגרום להם לשלם על מה שביצעו אלא גם נמנע את פיגועי הטרור הבאים."