נופלים בין הכיסאות - מומחי 'זכותי' מסבירים על הלקונה בחוק שמונעת ממאות משפחות לקבל קצבת ילד נכה בישראל

הזמזום התקשורתי הנוכחי סביב נושא הפיצויים לנפגעי המלחמה שם באור הזרקורים, שוב, את המוסד לביטוח לאומי, ולאו דווקא בהקשר חיובי. עם הזמן, נחשפות עוד ועוד 'פינות' בירוקרטיות שאינן מנהולות היטב ע"י המוסד החשוב הזה. דוגמה קריטית אחת נחשפה לאחרונה: מסתבר כי המדינה אינה מכירה בזכותן של משפחות אומנה  לקבל קצבת ילד נכה עבור ילדיהן. כמה חברי כנסת כבר נרתמו לטיפול בבעיה. כיצד היא תיפתר? עוד חזון למועד. אבל מה בכלל נותנת גמלת ילד נכה? מה התנאים לקבלתה, וכיצד משיגים אותה?

"כאשר מדובר בילד ביולוגי, הליך קבלת גמלת ילד נכה הוא, לכאורה, לא מסועף במיוחד. ולמרות זאת, משפחות רבות כאלה לא מצליחות למצות את זכויותיהן הרפואיות עד תום. מצב זה מורכב על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות אומנה," אמרו לנו מומחי 'זכותי', חברה ותיקה בתחום מיצוי הזכויות הרפואיות. "מצב זה הוא בלתי מתקבל על הדעת, והכרחי שהוא יטופל בהקדם האפשרי. ובינתיים, חשוב מאוד שכל משפחה שהיא בעלת פוטנציאל לקבלת גמלת ילד נכה תכיר את זכויותיה ותמצה אותן."

מומחי 'זכותי' חושפים: רבים אינם ממצים את זכויותיהם עד תום

גמלת ילד נכה משולמת עבור ילדים בעלי נכות בהתאם ללקויותיהם ולמידת תלותם בזולת. נכון ל-2024 סכומי הגמלה נעים בין 1771 ש"ח ל-8313 ש"ח בחודש. הגמלה משולמת עבור ילדים מגיל 91 ימים (ובמקרים מסוימים מיום לידתם) ועד גיל 18 ו-3 חודשים. כמו כן, הזכאות עשויה להיקבע לתקופה זמנית בהתאם לנסיבות וסוג הלקות. אם אכן נקבעה נכות זמנית, בסיומה המוסד לביטוח לאומי ידרוש מסמכים רפואיים עדכניים ויזמן את אפוטרופוסיו של הילד לבחינה מחודשת של צרכיו הנוכחיים.

"זה רק קצה הקרחון. ישנם שלל סעיפים ותוספות פוטנציאליות עבור מקרים מיוחדים של נכות בילדים," ציינו המומחים של 'זכותי', שטיפלו עד היום באלפי מקרים של גמלה לילדים נכים. "ישנן תוספות עבור ילדים נכים שלא שוהים בביתם, תוספות עבור ילדים התלויים בזולת לחלוטין, לילדים מונשמים ועבור משפחות עם שני ילדים נכים או יותר. למרבה הצער, ישראלים רבים שיש להם ילדים נכים אינם מודעים לזכויות אלה, ועל כן אינם ממצים אותן עד תום."

"לפעמים צריך להילחם"

הכרת כל הסתעפויות החוק הינה רק הצעד הראשון בדרך לגמלה המיוחלת. ההליך הבירוקרטי של הגשת הבקשה לגמלה טומן בחובו עוד כמה מכשולים לאפוטרופוסיו של הילד הנכה. הליך הבקשה מתחיל בהגשת טופס ב.ל. 7821 בצירוף מסמכים רפואיים רשמיים כגון: סיכומים רפואיים, פרוטוקולי אשפוזים, רשימות טיפולים שעבר הילד וכיוצא באלה. הטופס מציין מסמכים נוספים הנדרשים לצורך הגשת התביעה בהתאם לסוג הלקות של הילד.

לאחר בחינת המסמכים שנשלחו, ביטוח לאומי יחליט האם הילד יקבל קצבת נכות באופן אוטומטי, או שמשפחתו תצטרך להתייצב אל מול הוועדה הרפואית של המוסד. יש לשים לב כי אם נקבעה לילד זכאות על סמך מסמכים רפואיים בלבד, אך האפוטרופוס אינו מרוצה מסיבה כלשהי מהפסיקה, ניתן לבקש להיבדק בוועדה בנוכחות הילד בתוך 45 ימים.

החלטת הוועדה תתקבל תוך 45 ימים מהיום בו נערך הדיון, ובצירוף פרוטוקול הוועדה הרפואית. "פרק זמן של 45 ימים אכן עלול להיות ארוך מדי עבור ילד בעל נכות ומשפחתו. לכן, ביטוח לאומי פתח את האופציה לקבלת זכאות זמנית לקצבה," אמרו המומחים. "אך קבלתה אינה מובנת מאליה. במקרים לא מעטים, זכאות זמנית לא ניתנת בקלות. לעיתים צריך להילחם עליה. למרבה הצער, משפחות המתמודדות עם נכות של ילד לרוב אינן בעלות אורך הרוח הנדרש בכדי להילחם. על כן, לא פלא שרבות מהן פשוט מוותרות על קבלת המגיע להן."

לעשות את הכל

האבסורד בכך שכיום מדינת ישראל מכירה במשפחות עם ילד ביולוגי נכה, אך לא במשפחת אומנה עם ילד נכה הוא אמנם מקומם, אך הוא רק דוגמה אחת המצביעה על בעיה ארוכת שנים ובעלת היבטים רבים בהתנהלות ביטוח לאומי. בינתיים, משפחות רבות ממשיכות להתמודד עם נכות של ילד ללא סיוע מהמדינה, עד שמישהו במערכת יתעורר ויעשה משהו בנידון.

"ביטוח לאומי הוא גוף חשוב, אך הוא מדבר בשפה שהאדם הפשוט לא מבין. כך נוצרת תחושה של אטימות מערכתית," סיכמו המומחים של 'זכותי', שהינה חברה בעלת ניסיון של כ-20 שנים בהתמודדות עם ביטוח לאומי וחברות הביטוח. "אנחנו ב'זכותי' עושים ונעשה הכל כדי שכל אדם הפונה אלינו יקבל את מירב הזכויות הרפואיות המגיעות לו מהמדינה."