לאחר הערעור של הפרקליטות: הוחמר עונשו של המחבל ראמי שאמי

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של ראמי שאמי, אשר הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לפשע ועבירות נשק. הנאשם פעל להברחת סמים וכלי נשק דרך לבנון וירדן, למול תושב לבנון אשר השתייך לארגון חיזבאללה. הפרקליטות ערערה על עונש 3.5 שנות המאסר שנגזר עליו בטענה כי אינו משקף את החומרה שבביצוע עבירה שבבסיסה סיכון לפגיעה בביטחון המדינה. בית המשפט קיבל את עמדתה והחמיר בעונשו כך שירצה 6 שנות מאסר.

על פי כתב האישום, בשנת 2021 פנה תושב דרום לבנון, הפעיל בארגון חיזבאללה, למכר של הנאשם, והציע לו לבצע הברחות של סמים וכלי נשק לשטח ישראל. המכר הציע לנאשם לבצע עימו את ההברחות והשניים החלו בניסיון לאתר פרצות מתאימות בגבול ישראל-לבנון. בהמשך ניסו השניים לאתר איש קשר שיאפשר להם גישה להברחות גם מגבול ישראל-ירדן.

כחלק מפעילותו, נסע שאמי מספר פעמים לגבול ישראל-לבנון וצילם במקום תמונות אותן העביר באמצעות טלפון מבצעי לפעיל החיזבאללה עימו עמדו בקשר. בהזדמנות אחרת העבירו שאמי ומכרו 15,000 דולר לפעיל החיזבאללה לצורך ייבוא אקדחים לישראל, אשר נתפסו לבסוף בגבול ישראל-ירדן. במועד אחר טסו הנאשם ומכרו לאיסטנבול, שם פגשו את פעיל חיזבאללה עימו היו בקשר ואדם נוסף, אשר התברר כי אף הוא פעיל חיזבאללה שפעל בעבר להברחות סמים ונשק לשטח ישראל. בפגישות הוצע למכר לסייע להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של חייל ישראלי. המכר עדכן את שאמי כי מדובר בשני פעילי חיזבאללה וכי הם עשויים להציע לו הצעה דומה. במהלך פגישות נוספות שקיימו הארבעה באינסטנבול, בהן דובר על הברחות נשק, הסכים שאמי לבצע הברחות למטרת סחר בלבד בתוך ישראל אך לא הסכים להעביר את כלי הנשק לאנשים אחרים מטעמם. זמן מה לאחר חזרתם לארץ והמשך הפעילות, נותק הקשר בין שאמי לבין פעיל חיזבאללה בעוד מכרו המשיך בקשר מולו לבדו.

באישום נוסף שנכלל בכתב האישום, נתפס אצל הנאשם נשק מסוג תת מקלע ומחסנית, אשר נרכש והוחזק על ידו שלא כחוק.

בגין האמור הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות בנשק (רכישה והחזקה), ונגזר עליו עונש 42 חודשי מאסר.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, לצד עו"ד איתי שהם, הגישו ערעור על קולת עונשו של הנאשם, ודרשו להחמירו משמעותית באופן שיבטא בצורה הולמת יותר את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הפרקליטות טענה כי מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד אשר פגעו בביטחון המדינה והיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. בין היתר טענה הפרקליטות כי יש לתת משקל למשך ביצוע המעשים שהתפרסו על פני חצי שנה וממד התכנון שנלווה להם. עוד נטען כי בית המשפט העניק לא העניק משקל מספק לעובדה כי הנאשם המשיך במעשים על אף החשדות שעלו בו בדבר הקשר לארגון הטרור חיזבאללה.

בית המשפט העליון קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי העונש שהושת בגין מעשיו החמורים של הנאשם הינו מקל באופן המצדיק את התערבותו. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הורשע הנאשם – מגע עם סוכן חוץ, הינה מן החמורות שבספר החוקים, וטומנת בחובה פגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה, וכי העונש אינו מבטא בצורה הולמת דיו את הסיכון הנשקף מעצם ביצועה למדינה ולאזרחיה.

בהמשך לדברים, החמיר בית המשפט בעונשו וגזר עליו 6 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בכלל ולפיו ערכאת הערעור לא ממצה את מלוא חומרת הדין.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר משקפת את עמדתנו הברורה בדבר הצורך להחמיר באופן משמעותי את הענישה בכל האמור לעבירות ביטחון ונשק. הדבר נכון בימים כתיקונים ובטח ובטח בעת הנוכחית, שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקיימת חשיבות גוברת בהעברת מסר מרתיע בכל הקשור לשיתוף פעולה עם ארגונים המבקשים לפגוע בביטחון מדינת ישראל, קל וחומר עם ארגוני טרור".