שנים אחרי שמשפחת ויזל פונתה מגוש קטיף והאב כתב שיר, אלקנה הבן נפל ברצועה

סגירת מעגל מצמררת: רס"ר אלקנה ויזל אשר נפל הלילה בקרבות ברצועה הוא בוגר נווה דקלים. לפני כעשרים וחמש שנה אביו בינימין ויזל, כתב את השיר "הזהב של החול" שהפך עם הזמן להמנון גוש קטיף.

"האביב אותי העיר וגיליתי את העיר שנבנית אט אט בחולות ונזכרתי בעבר, כשהיה רק מעבר, דרך אל המדבר. הזהב של החול, הים הכחול ורוח נושב בשיטים. הבתים, העצים והאנשים כולם מכים שורשים"   

בציון העשור להתנתקות אביו שר את ההמנון שכל תושבי גוש קטיף מכירים. לימים, אלקנא ויזל הי"ד, הפך לרב בית הספר ביישוב בני דקלים - יישוב של המפונים מנווה דקלים.

אמש הוא נהרג בסמוך למקום שהיה פעם נווה דקלים.

הלוויתו תערך היום בשעה 14:00 בבית העלמין בהר הרצל. 

יהי זכרו ברוך.