יוסי דגן: "לגבות מחיר בשטח, להקים מחדש ישובים"

ראש מועצת שומרון יוסי דגן התראיין אצל בועז גולן בתוכנית: "ישראל נלחמת" בערוץ 14, בראיון העומק הדגיש דגן כי ניצחון במלחמה לא יושג רק ע"י פעולה של טנקים וטילים בלבד, אלא בגביית מחיר של שינוי אסטרטגי בשטח.
"המחיר שיש לגבות הוא מחיר בשטח. רק התיישבות תביא בטחון".

דגן סיפר על ההיערכות למחמה בשומרון:"אנחנו כאן יחד עם צה"ל, יחד עם אחינו ואחיותינו מכל מדינת ישראל, כדי להגן כדי לעמוד בעוז ובתוקף ככל שביכולתנו אנחנו צריכים להתאחד עכשיו. כולם וההתיישבות בשומרון.

80% מהתושבים שלי בשירות מילואים מלא בכל הגזרות כולל אנשים בלב ליבו של שטח האויב. 20% האחרים מחויילים ומגנים על הבית ואנחנו רכשנו עבורם נשק. אנחנו רוכשים במיךיוני שקלים נשק ואמצעים ביטחון כדי לתגבר, את מי שנשאר לצד כוחות הביטחון ובתיאום מלא. יש לי אחריות כראש המועצה וגם לכל התושבים של השומרון, כחלק ממדינת ישראל, לתת את חלקנו במאבק ובהגנת המולדת".

דגן סיפר על התגייסות ידידי השומרון בחו"ל בתרומות להצטיידות בנשק ובאמצעי ביטחון: "כל זה קורה כי אנחנו זוכים לעזרה ולתרומות גדולות מידידי השומרון מעבר לים. מעבר למאות הרובים שכבר חילקנו לכיתות הכוננות, פתחנו משהו חדש שלא היה לפני כן - ציוותי תיגבור ישוביים, חמושים באקדחים עם התקני "רוני" שרכשנו, מאות כלי נשק נוספים המתגברים את כיתות הכוננות, ואנו רוכשים עכשיו אפודים קרמיים וקסדות ועדיין יש מחסור גדול, לא רק בקרב אזרחים.

במשך שנים, אני כראש המועצה האזורית שומרון טס לא מעט לפרלמנטים ולקהילות יהודיות בחו"ל.

מארח כאן משלחות הסברה בשומרון, מביא אנשים מהשומרון להסברה שם, עובדים ושמים דגש לפתוח את השומרון - לבתי נבחרים בעולם, לייצר קשרים בקהילות יהודיות.
לשמחתי היום כתוצאה מזה הידידים שרכשנו במשך השנים פותחים את הלב - ותורמים מיליונים לטובת רכישת אמצעי הגנה ולחימה עבורנו.
זה לא רק הכסף - זו גם השותפות.

אנשים בעולם מתרגשים להיות איתנו, מתרגשים להיות חלק גם מהשומרון, אבל גם מכל עם ישראל".

דגן סיפר על גיבורי השומרון שנהרגו בלחימה: "כשהגעתי עם קצין העיר עם המודיע נפגעים של קצין העיר, לבית של אברי רן אבי המאחזים שכל כך הרבה הושמץ, והותקף והכפישו אותו.

יצא, ראה את הקצינים, ואותי עומדים, הוא שתק שנייה. הוא שאל רק שאלה אחת. "מי"? אמרנו לו "למה"? כי יש לו 6 ילדים ונכדים שנמצאים בלב הלחימה.

אורוש נהרג בידיים של הנכד של אברי, שהיה חייל שלו בכפר עזה.

וכשאתה מסתכל אתה רואה את מוטי שמיר, גם מהמאחז "חוות יאיר", סמג"ד 51 לשעבר, בחופשת לימודים, שהוא שומע שיש בלאגן, הוא לוקח אקדח, כי אין לו רובה כי הוא בחופשת לימודים.

רץ עם עוד חבר מהישוב, עם צוות גם מנופי נחמיה, הגיעו. מכל היישובים שלנו, ורצו לדרום לעזור. מוטי נהרג, ה' יקום דמו. השאיר את אשתו שהיא עובדת מועצה אזורית שומרון עם ילד קטן ובהריון.
אנחנו צריכים אמונה, אנחנו צריכים נחישות, אנחנו צריכים אורך רוח, ומעל הכול צריכים להיות ביחד".

ראש מועצת שומרון יוסי דגן הדגיש כי כתוצאה מהנסיגות והגירוש נוצרה משוואה ברורה: ככל שהנסיגה היתה משמעותית יותר - כמות הטרור אדירה יותר: "יש שלוש רמות בגירוש: רמה אחת זה איפה שהגירוש היה 'מושלם', מה שנקרא לפי הספר: בגוש קטיף גירשו את כל היהודים וצה"ל יצא החוצה - נוצר גבול חדש, כמו שאמר על כך שמעון פרס ז"ל, שאחרי עקירת הישובים והנסיגה רצועת עזה תהיה 'סינגפור של המזרח התיכון'. קיבלנו אחלה סינגפור" - אמר דגן בציניות - "יותר מדויק: קיבלנו שילוב של איראן וגרמניה הנאצית עם אכזריות של אנשי מערות.

הרמה השנייה של גירוש קיימת בצפון השומרון. האזור שבו עקרו את היישובים שלנו, חומש, שא-נור גנים וכדים, ושם. זה נשאר שטח סי, אז אין שם איראן, ויש ישובים ליד באזור, אבל אין ישובים בשטח עצמו, ולכן יש שם פחות את צה"ל.

המציאות מלמדת אותנו כי במקום שבו יש פחות התיישבות, יש פחות צבא - וההשלכה של זה היא שרוב גל הטרור מגיע מצפון השומרון.

הרמה השלישית, זה רוב השטח ביהודה ושומרון - אנחנו נערכים בכל מקום ביטחונית לאיומים מצד החמאס וה'רשות הפלשתינית', אבל רואין בצורה ברורה איך האזור הזה הוא חגורת המגן של מרכז מדינת ישראל.

לפני שבוע הגיעו אורחים מארצות הברית היקרים לשומרון, לקחתי אותם איתי לעמוד במרפסת של המדינה בפדואל. הם עמדו שם והסתכלו, וראו את תל אביב ואת נתב"ג על כף היד, אנשים שבאים מחו"ל. אחרי זה כבר לא הייתי צריך להסביר להם כלום. הם הסתכלו ואמרו לי 'הבנו הכול', וזה מסר שאנחנו נצטרך לזכור, גם לאחרי"

יוסי דגן הדגיש בדבריו כי החזרת ההרתעה האמיתית היא לא רק צבאית, אלא בקרקע - כהגדרתו "לגבות מחיר אמיתי - לקחת שטח": "במלחמה הזו צריך להחזיר את ההרתעה קודם כל על ידי חיסול המחבלים המנוולים ואלו שעוזרים להם. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: בסוף מה שירתיע וייתן את התשובה המוחצת בשפה המזרח תיכונית, זה לקחת שטח!

צריך לקחת שטח בצפון הרצועה ואח"כ להמשיך הלאה, לקחת חזרה את מה ששלנו.

יש פה מסר, לאויבינו ולכל העולם אבל הכי חשוב גם מסר לעצמנו. המסר הוא אם מתנהלים מולנו נאצים, אז אנחנו לוקחים בחזרה את מה ששלנו. וגם אם לא היה שלנו היינו לוקחים, מה שבטוח שזו אדמת הקודש שלנו.

עד היום אנחנו עשינו דבר שאף עם לא היה עושה וזו נסיגה, עקרנו יישובים. כעת כשהתוצאה ברורה: שואה בתוך המדינה שלנו,
המסר והתיקון הברור הוא - צריך לחזור! צריך להקים מחדש ישובים!"