להתנהל עם כסף כשאת/ה עצמאי/ת: 4 שאלות שכדאי לשאול כדי להתנהל נכון

מיסים, פנסיה, הוצאות – כשאנחנו עצמאים, כל האחריות היא עלינו. הנה 4 שאלות פיננסיות שכדאי להתחיל מהן

דניס לר

בספרו המפורסם לגבי כסף, "אבא עשיר, אבא עני", כותב רוברט קיוסאקי את המשפט הבא: "יזמים חייבים לדעת הכול על כסף, ושכירים לא חייבים לדעת עליו כלום". נראה שאין דבר שמבטא טוב יותר את הצורך האמיתי של עצמאים להבין כיצד עובד הכסף שהם מכניסים ומוציאים. כעצמאים אנחנו עושים הכל לבד – רישומים, מיסים, הפרשות, תיאומים, קבלות וכו'. לעומת זאת, כשכירים, אנו לא צריכים ללמוד כמעט דבר על התנהלות פיננסית, הכול כבר מגולם בתלוש המשכורת.

המשמעות של להיות עצמאי היא חוסר ודאות בנוגע לכסף שנכנס בכל חודש, אחריות אישית מלאה על ההפרשה לחיסכון, תשלום מיסים באופן עצמאי ויזום, ולעתים קרובות גם ערבוב בין הכסף העסקי לפרטי. עצמאי חשוף יותר לסיכונים כלכליים, ולכן עבורו התנהלות נכונה וזהירה עם כסף, חשובה שבעתיים.

בכתבה זו נעסוק בסוגיות כלכליות שעצמאים צריכים להתמודד איתן, דרך ארבע שאלות מרכזיות שיכוונו להתנהלות כלכלית נבונה.

שאלה ראשונה: עד כמה אנו מוכנים למקרה חירום, הוצאה לא צפויה או משבר כלכלי?

שכירים יודעים בדיוק כמה כסף ייכנס להם בחודש הבא, וזה שאחריו. הרוב המוחלט של העצמאים, לעומת זאת, חייב להיות רגיל לחוסר יציבות כלכלית ברמה החודשית והוצאות בלתי צפויות. לכן עצמאים חייבים לדעת להתמודד עם המצבים האלה ולהיערך אליהם.

פתיחת חיסכון צדדי לשעת חירום (קרן חירום) היא צעד נכון הן לעצמאים והן לשכירים, אך עבור עצמאים המצב שבו חיסכון כזה ייהפך לרלוונטי הוא סביר יותר, כמו למשל, בתקופות שבהן לא ניתן לעבוד או שיש פחות עבודה וכדומה. כלל האצבע הוא שקרן החירום צריכה להגיע לסכום שיספיק לכלכל את העצמאי ואת התלויים בו כלכלית באופן מלא לתקופה של 3 חודשים לפחות. כדי להגיע לסכום זה ואף לסכום גדול יותר, צריך לקבוע כמה מפרישים לקרן החירום מדי חודש. איפה לנהל את קרן החירום? כלי חיסכון אידיאלי למטרה זו הוא קופת גמל להשקעה – שמאפשרת הפקדה בכל סכום ובכל תדירות, באמצעות חיסכון קבוע או חד-פעמי בהתאם להכנסות.

שאלה שנייה: איך עליי לחסוך לפנסיה?

החל משנת 2017 חל חוק חובת ההפרשה לפנסיה גם על עצמאים בישראל. העצמאי חייב לבחור בין פתיחת קופת גמל או קרן פנסיה, ולהפקיד אליה סכום לבחירתו מדי חודש. בעוד גובה הסכום נתון להחלטת העצמאי, ישנו מינימום הפקדה הקבוע בחוק: על החלק מההכנסה שעד חצי מהשכר הממוצע במשק (עד 71,220 שקל הראשונים בשנת המס, נכון ל-2023) מפקידים 4.45% מההכנסה; על יתרת ההכנסה מעבר לכך ועד גובה השכר הממוצע במשק (142,440 שקל בשנה) מפקידים 12.55%. על כל סכום מעבר לכך אין חובת הפקדה, אבל העצמאי יכול להפקיד יותר לבחירתו.

לצד החיסכון הפנסיוני, לעצמאים פתוחה הדלת לחיסכון איכותי נוסף בפטור ממס: קרן השתלמות. לקרן השתלמות ניתן להפקיד עד 19,920 שקלים בשנה (נכון ל-2023) שיהיו פטורים ממס על הרווחים בעת המשיכה כחוק.  

לגבי ההחלטה באיזה מכשיר פנסיוני כדאי לעצמאי לחסוך – קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים – יש לשקול את היתרונות והחסרונות של כל מכשיר עבור המקרה הספציפי. לשם כך כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בעל רישיון מהתחום הפנסיוני.

שאלה שלישית: האם אני מנצל את כל הטבות המס שמגיעות לי?

קיוסאקי מציין בספרו גם את החשיבות שיש עבור יזמים ועצמאים בהכרה והבנה של חוקי מס, אם ברצונם ליצור לעצמם רווחה כלכלית. עצמאי חייב להכיר עד כמה שניתן את הטבות המס השנתיות להן הוא זכאי, לוודא שהוא משלם מס הכנסה כפי שצריך ושהוא מזדכה על ההוצאות שלו בדיווחי המס.

הטבות מס מגיעות לעצמאים בחיסכון הפנסיוני ובקרן ההשתלמות, וחשוב לדעת לנצל אותן עד תום. בפנסיה, מעבר לחיסכון, העצמאי זכאי להטבות מס: הכרה כהוצאה מוכרת על ההפקדה, וזיכוי במס על חלק מסכום ההפקדה. לכן מתקיים כאן גם חיסכון במס. גם בחיסכון בקרן השתלמות עצמאי נהנה פעמיים: גם מדיווח הוצאה מוכרת על סכום ההפקדה (עד לתקרה מסוימת) וגם מפטור ממס על הרווחים במשיכה כדין. באופן דומה, גם רכישת ביטוח לאובדן כושר עבודה, למשל, יכולה להיות מדווחת כהוצאה מוכרת.

בכדי לממש את כלל ההטבות האלה, וכן את יתרונות המיסוי במשיכה כקצבה לפי תיקון  190, חשוב לפנות לאיש מקצוע (יועץ מס או רו"ח או בעל רישיון פנסיוני) על מנת למקסם את הטבות המס ואת החיסכון.

שאלה רביעית: האם אני מרוויח/ה מספיק בשביל ההוצאות שלי ובשביל התוכניות שלי לעתיד?

עצמאים בעיקר בתחילת דרכם, נוטים ללכת לאיבוד בין זרם ההכנסות לזרם ההוצאות השונות, ובתוספת המיסים וההפרשות השונים – לאבד את היכולת לעקוב אחר ההכנסה נטו, וההתאמה שלה למטרות הכלכליות שלהם.

מעקב ורישום אדוק של הוצאות והכנסות יכול להיות בעל יתרונות עבור כל אחד – אבל הוא בעל משמעות קריטית עבור עצמאים. עבורם, כדאי מאוד למפות את הגורמים הבאים:

הכנסות: מעבר לדיווח המתבצע באמצעות חשבוניות, כדאי לראות כמה כסף נכנס בכל חודש בפועל לחשבון, בניכוי מע"מ ומיסים, כדי להבין את סכומי ההכנסה בפועל.

הוצאות: כל ההוצאות שקיימות, בין אם הן שייכות לתפעול העסק ובין אם לאו – שכירות, רכב, קניות וכו'.

צרכים כלכליים: מעבר להוצאות השוטפות – כדאי לשרטט עבור מה אנחנו חוסכים ורוצים לממן בטווח הארוך. האם אחנו מתכננים לרכוש בית, לצאת לחופשה, להשקיע מחדש בעסק? לפי צרכים אלה נדע לתאם בין ההכנסות להוצאות.

לסיכום

עצמאים כשמם כן הם – אחראים לעצמם. כשזה נוגע להתנהלות פיננסיות, קריטי עבור עצמאים להכיר חוקי מס, לחסוך כראוי לפנסיה ומעבר לה, לתכנן הוצאות והכנסות ולחסוך לשעת חירום. כמובן, כבעלי עסק עצמאי לא תמיד יש זמן לצלול לעומקם של כלל הנושאים האלה. לכן עצמאים רבים בוחרים, ובצדק, לשכור את שירותיו של בעל מקצוע בעל רישיון לטובת ייעוץ מקצועי.

* אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח