השרה אטבריאן: "זה לא שאין לנו ארץ אחרת, ‏אין לנו עם אחר"

"‏האחד לא מוכן לחיות עוד דקה כאזרח סוג ב' גם אם זה אומר שהלכה המדינה. ‏השני לא מוכן לחיות דקה אחת בדיקטטורה גם אם זה אומר שהלכה המדינה.

האחד רואה בטייס שמסרב להגן עליו בריון אלטיסטי שמוריד אותו לברכיים ואומר לו "ארצה!" רק כדי להנציח את הדיכוי שלו, של ההורים שלו ושל הילדים שלו. ‏השני רואה באותו טייס בדיוק גיבור ענק שמוכן לשלם מחיר נפשי, רגשי וחברתי עצום כדי שישראל לא תהפוך מדמוקרטיה לדיקטטורה"; כתבה היום (חמישי) השרה גלית דיסטל אטבריאן.

בהמשך לכך, כתבה שרת ההסברה: "‏האחד רואה בהתנהלות הממשלה הנוכחית רפיסות, פחדנות וחוסר יכולת למשול. ‏השני רואה בממשלה הנוכחית דורסנות, יהירות ורצון לכופף ידיים.

‏האחד רואה דוכן תפילין בקניון והנשמה שלו נמלאת אושר על החיבור בין השורשים לבין נצח העם היהודי שמתממש באופן פלאי מול העיניים שלו אי שם בין זארה לדוכן של הפרוזן יוגורט. ‏השני רואה באותו דוכן תפילין ממש איום אמיתי על החופש שלו לחיות כמו שהוא רוצה.

‏האחד משוכנע שהאיום הכלכלי נובע רק בגלל המחאה. ‏השני משוכנע שהאיום הכלכלי נובע רק בגלל הממשלה. ‏האחד משוכנע שכווולם בצד השני שונאים אותו. ‏השני משוכנע שכוווולם בצד השני שונאים אותו".

עוד כתבה השרה אטבריאן: "‏אנחנו במשחק סכום אפס. ‏אנחנו בלימבו אינסופי. ‏אנחנו לא כאלה מיוחדים. ‏האבות שלנו עשו את זה טוב מאיתנו והלכו עם זה עד הסוף. ‏אם נלך עם זה עד הסוף לא תשאר לילדים שלנו מדינה. ‏תנו לזה לשקוע שנייה. לא - תשאר- לילדים- שלנו- מדינה. ‏אנחנו במאני טיים.

‏שחררו את האגרופים. ‏תקפידו על יד מושטת. ‏יד מושטת זה לא לוותר על מה שחשוב לכם. ‏יד מושטת זה נסיון קטן, קטנטן, לתת תוקף לפחדים של הצד השני. ‏לכאב של הצד השני. ‏לבהלה שלו.

‏לעולם לא נצליח להפרד אחד מהשני. ‏אבוד לנו. ‏ גם אחרי 2000 שנות התפצלות לחלקיקים מצאנו את עצמנו יחד בניגוד לשכל הישר או לדעת הסבירה. ‏אתם יכולים להתגרש אחד מהשני בציוצי טוויטר מכאן עד טימבקטו. ‏רק קחו בחשבון שבזמן שאתם מתכננים תכניות אלוהים צוחק שם למעלה".

‏לבסוף סיכמה: "התכנית שלו תמיד הייתה אחת: ‏תלמדו לאהוב אחד את השני או שלא תדעו רגע אחד של שקט. ‏הוא כבר החריב על זה בית. ‏והוא לא יהסס להחריב אותו שוב. ‏ככה זה חשוב לו. ‏לא יכול לראות את הילדים שלו שונאים ככה אחד את השני.

‏אמש כתבתי כאן "ואהבת לרעך כמוך," ועוררתי זעם בלתי נתפס בצד השני. ‏שמה את נפשי בכפי וכותבת את זה שוב: ‏ואהבת לרעך כמוך. ‏זה לא שאין לי ארץ אחרת. ‏אין לי עם אחר".