ח''כ רוטמן הודיע, יופרדו ההנמקות מההצבעות: "לצערי כל ניסיון להגיע להסכמות עם האופוזיציה עקר"

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי מאחר ואין עמדת אופוזיציה לאפשרויות שהציגה יועמ"שית הכנסת לדיון והצבעות על ההסתייגויות, הוא בוחר באפשרות לפיה יופרדו ההנמקות מההצבעות: "לצערי כל ניסיון להגיע להסכמות עם האופוזיציה עקר"

יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק: "מספר שיא תקדימי של הסתייגויות-27,677 מתוכן 1649 הסתייגויות סיעתיות; "שני שיקולים עומדים פה- מחד זכות האופוזציה למחות באמצעות פיליבסטר והצעות לתיקוני הנוסח באופן מהותי ומאידך לא ניתן באמצעות מספר רב של הסתייגויות הגובל בשימוש בעייתי במוסד ההסתייגויות לעכב ואף לעצור הליך חקיקה שהכנסת חפצה לקדם באמצעות הוועדות והמליאה".

היו"ר ח"כ רוטמן הביע תמיכה בהסתייגות שהציג ח"כ פינדרוס לפיה בתקופה שלאחר בחירות לכנסת ועד לכינון ממשלה חדשה - ביהמ"ש יהיה רשאי לדון בעניין סבירות ההחלטה של נבחר ציבור, ואם ביהמ"ש יקבע שההחלטה חורגת בצורה קיצונית ממתחם הסבירות - קביעתו תובא לדיון בכנסת. אם הכנסת תחליט לאשר את החלטת הדרג הנבחר, החלטתו תהיה תקפה ממועד החלטת הכנסת בלבד

יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק: מספר שיא של הסתייגויות- 27,677 מתוכן 1649 הסתייגויות סיעתיות. מספר ההסתייגויות הוא מספר שיא שטרם נראה כמוהו, כשבכנסת הקודמת נתקלנו במאות הסתייגויות שהצטברו לכ-1500 הסתייגויות ומצאנו לנכון להוציא את נוהל ההסתייגויות עליו התרעמו חברי האופוזיציה ומאז הכנסת מתנהלת לפיו. המספרים כרגע עולים לאין שיעור מהמספרים שנראו עד כה בכנסת ובוועדות. המטרה המקורית של ההסתייגויות היא להביא לשינוי ולהצביע על נוסחים אחרים שחברי האופוזיציה רוצים להצביע מטעמם והמטרה הולכת ונשחקת ככל שהכמות ההסתייגויות גוברת אם הן לא מהותיות. 

לכנסת יש תפקיד לחוקק ולא ניתן במספר רב של הסתייגויות הגובל בשימוש בעייתי במוסד ההסתייגויות לעכב ואף לעצור הליך חקיקה שהכנסת חפצה לקדם באמצעות הוועדות והמליאה.

במצב שנוצר יש שלוש אפשרויות- 

הראשונה שנעשתה בעבר בוועדות שמורגלות לריבוי הסתייגויות כמו ועדת הכספים - לייצר הידברות מסוימת בין על הקואליציה לאופוזיציה על תיקון או שניים ולקצר את זמן ההנמקות וההסתייגויות וזו כמובן האפשרות העדיפה שמביאה לפשרות והסכמות בוודאי בחקיקה שבמחלוקת כי ההסכמות מטייבות את החקיקה. 

האפשרות השנייה, לנוכח המספר הגבוה של ההסתייגויות – חל החריג לנוהל, שחל בעבר במספרים נמוכים בהרבה לעומת המספר התקדימי שלפנינו- לאחר דין ודברים עם יו"ר הוועדה אני מציעה שההבחנה תהיה בין הנמקה בנפרד מההצבעות. הבעתי את הקושי במודל הזה כבר בהנחיה, הנובע מכך שכשמפרידים בין הנמקה להצבעה מאבדים את התוקף המקורי לאפשרות לתיקון החקיקה. יחד עם זאת אני לא חושבת שיש ברירה והאפשרות עומדת על הפרק. במקרה זה יש לאפשר למסתייגים 18 שעות הנמקה ולאחר מכן קיבוץ של ההסתייגויות באופן שנראה לנכון. למרות שההנחיה לכאורה מדברת על קיבוץ סדרות ברורות, קשה מאוד למצוא כאלו בבליל ההסתייגויות הרב, אך נאפשר הצבעה על כל 20 הסתייגויות, סה"כ 1500 הצבעות.

עוד אמרה: יש פה המון הסתייגויות באלפים רבים היכולות להיחשב כנושא חדש ולכאורה יכול היה ח"כ לטעון טענת נושא חדש וכל ההסתייגויות הללו היו מגיעות לוועדת הכנסת שיכלה לבטלן בהצבעה אחת לכאורה, כפי שנעשה בכנסת הקודמת וציינתי שזו התנהלות לא נכונה. חשבתי שהליך מחיקת הסתייגויות באבחה אחת לא נכון וזה תקדים גרוע למרות שהתקנון לכאורה מאפשר זאת, תקדים גרוע עבור הכנסת ופגיעה בכלי אופוזיציוני שלא נכון לפגוע בו ולכן ההתכנסות למודל 1:20 מאוזנת למרות שאף אחד מהצדדים לא אוהב אותה. 

האופציה השלישית היא שלא ללכת על החריג ולקיים הנמקה והצבעה ואז זה יהיה על מספר נמוך יותר מ-1:20, כמה מאות גבוהות של הסתייגויות ועדיין פחות מ-1500 הצבעות. זה מודל נכון יותר בנסיבות העניין אבל ידרוש קיבוץ מאוד משמעותי של ההסתייגויות. 

מכיוון שאנחנו במצב חריג, אני אומרת שאם תהיה העדפה לאופוזיציה עדיף שהיו"ר ילך איתה. 

היו"ר ח"כ רוטמן: "אפשרות שלוש מאחר והיא דורשת הנמקה נפרדת ושת"פ מצד האופוזיציה והרבה יותר אינטראקציה אם תרצו היא פתוחה אך אני לא רואה שאני יכול לבחור בה בלעדיכם. אם הצד השני לא ייתן עמדתו אני בוחר באופציה השניה" 

היו"ר ח"כ רוטמן אמר בפתח הדיון: אני רוצה להודות לחברי האופוזיציה על היושרה ולכך שלא הסכימו לקדם שום פשרה על הצעת החוק הזו, למה שהם מכנים חקיקה מסוכנת, ומאחר וזה נאמר על-ידם באופן חד-צדדי. הגשת ההסתייגויות היא רק סימן להתנהלות שהייתה פה לאורך הדיון וחוסר הנכונות לנהל דיון ענייני. אני מזכיר שגם בחו"י הקודם חו"י השפיטה הוכנסו שינויים וכשהוצגה הסתייגויות של חברי האופוזיציה ורצינו להצביע בעדה משכו חברי האופוזיציה את הוועדה כדי שחס ושלום לא נצביע בעדה. לצערי כל ניסיון להגיע להסכמות הוא עקר". 

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה: עילת הסבירות שהפכה מטבע לשון שגור בפי כל, לא ידעה שהיא כזו. היא סה"כ הייתה כלי בידי הדמוקרטיה לשמור על הציבור הישראלי מפני שחיתות, ניצול לרעה של כוח, הפקרת תושבים בדרום ללא מיגון, וכשזה היה נוח ליריב לוין הוא ידע להשתמש בה כנכס צאן ברזל של מערכת המשפט ולטעון שממשלה שאינה שלו צריכה לעשות משהו שאינה עושה אבל כשזה לא משרת אתכם ואתם רוצים לפתוח שער רחב לשחיתות ולפגוע באושיות הדמוקרטיה אתם באים לסלק את עילת הסבירות מהדרך. העילה כאן על השולחן הפכה לסמל למאבק על נשמת אפה של ישראל כיהודית ודמוקרטית. אתם נאבקים נגד שוויון וזכויות בסיסיות שהציונות הבטיחה לעם בארץ ישראל, אתם נאבקים נגד הציונות ומאיימים לחסל אותה. לא מאוחר לעצור ולחשב מסלול מחדש אנחנו לא נגד אף אחד אלא צריכים להילחם יחד למען המדינה הזו. החברים והחברות הציעו כ"כ הרבה הצעות ואני מבקשת שתעצור ותביא את החקיקה הטובה ביותר לישראל".

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדבריה: זה אכן הפך לסמל ולצערי אף אחת מההצעות אינה הצעה פרקטית. מאחר ואין לכם כל עמדה אבחר באופציה השנייה ונצא להפסקה

ח"כ יואב סגלוביץ': "מדובר בעוד מהלך ביריוני של היו"ר, הדיון לא מוצה וההתבכיינות על ההסתייגויות והניסיון להגיע בדקה ה-90 לפשרה, כשהיה פה פרופ' דותן וכל מי שאתם נתלים עליו אומר לכם שהחוק לא ראוי. לא אפשרתם במהלך דורסני לנהל בפה דיון אמיתי. לא הגיעו יועמ"שים שביקשנו שיגיעו כדי שנשמע את חוות דעתם של משרד הביטחון ועוד, ונציב שירות המדינה לא הגיע ואנחנו סברנו שזימון של הוועדה מחייב עבור עובדי מדינה. היום תצביעו על חוק מושחת ומשחית בלי לדעת את הנתונים. פנינו ליועמ"ש הוועדה ויועמ"שית הכנסת. שימוש בסמכות המכוננת כשאין בכלל עמדת ממשלה זה ביזיון לכנסת המושפלת ונחבטת על-ידי חברי הכנסת עצמם בשליחות הממשלה. הממשלה משתמשת בך רוטמן כמו במריונטה ובסופו של דבר נתניהו ייקח את המושכות לידיו ויוריד את השאלטר". 

ח"כ קארין אלהרר: "הבאת הצעה מטעם הוועדה כשהח"כים לא קיבלו את כל האינפורמציה ולא יודעים על מה מצביעים. איך אתה יכול להמשיך לומר שלא הועלו הצעות כשהובאו הצעות על ידי היועצים המשפטיים ונוספים. אי אפשר להתנהל בצורה כזו. הסתייגויות הן הכלי היחיד שנותר בידינו ותצטרכו להתמודד עם זה". 

ח"כ יצחק פינדרוס התייחס להסתייגות שהעלה ואמר כי היא עוסקת בדיוק בתקופה שדיברו עליה בדיוני הוועדה של בין בחירות לכינון ממשלה, אז ההכרעות יובאו לכנסת.  

היו"ר ח"כ רוטמן הביע תמיכה בהסתייגות: "חלק גדול מפס"דים של אי-סבירות עסקו בתקופה הזו. ברובם לא ניתנו פס"דים אלא צווי ביניים אבל גם ההחלטה בעניין ועדת החקירה למח"ש וההחלטות הרבות שהתנהלו בתקופה זו של כמעט שנה אלו לא זוטי דברים, יצירת מנגנון איזון שמכניס בתוכו גם את הכנסת וגם את בימ"ש הוא נכון. אמליץ לקואליציה לתמוך בהסתייגות".