חוקרי אונ' חיפה מעריכים: בסבירות גבוהה, בקיץ הזה יגיעו מעט מדוזות לחופי ישראל

האם נחווה קיץ בלי מדוזות? בניגוד לשנים קודמות, בהן בתקופה זו של השנה נחילי ענק של החוטית הנודדת כבר מגיעים לחופי ישראל, החופים כמעט ונקיים לגמרי ממדוזות. על פי ההערכות של החוקרים של אוניברסיטת חיפה, ייתכן כי מצב זה יישמר לכל אורך הקיץ וכך נחווה קיץ שהוא כמעט נטול מדוזות. "בהתבסס על שנים קודמות בהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה תופעה זו גם השנה. כלומר, לא יגיע אלינו נחיל גדול וצפוף. אנחנו אומרים זאת בזהירות וכמובן שהמציאות עוד יכולה להשתנות, אבל אם מסתכלים על מקרי העבר, זו בהחלט ההערכה הסבירה, נכון לרגע זה", אמר ד"ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. 

בשנים האחרונות, בשלב זה של הקיץ נחיל גדול של החוטית הנודדת כבר ממלא את החופים, המדוזות סותמות את המסננים של תחנות הכוח וכל הליכה לים מלווה בחששות של צריבות. אלא שהשנה, החופים עדיין נקיים כמעט לגמרי והדיווחים על המדוזות הם ספורדיים. ד"ר אדליסט ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שהקימו את האתר "מדוזות בעם", שבו הציבור הרחב מדווח על מפגש עם מדוזות, מספרים על כך שרוב הדיווחים הם על ים נקי. "בשנים קודמות, היינו מקבלים דיווחים כבר מיאכטונרים ומכמורתנים שנמצאים בלב ים, שהמדוזות בדרך אלינו. בינתיים גם הם מספרים שהים נקי ממדוזות", אומר פרופ' אנג'ל. גם ד"ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה מספר על תמונה דומה – הפעם ממעוף הציפור. במחקר אותו מוביל ד"ר יואב להן מבית הספר למדעי הים, הם רגילים לזהות את נחיל המדוזות בעזרת מטוס, ואז לשוט אליו כדי לחקור אותו לעומק. ד"ר מזרחי עלה לאוויר בתחילת השבוע, אבל המראה שראה היה ים נקי מהחיות הלבנות והצורבות. "השטח שסקרנו מהאוויר היה רחב מאוד. טסנו במרחק של  6 מייל מקו החוף ולאורך כל החופים ולא נצפו נחילי מדוזות. ראינו מעט מדוזות שייתכן והן נשארו באזור מתקופות החורף והאביב", אמר ד"ר מזרחי, שחוזה גם הוא בסבירות גבוהה שהקיץ הזה יהיה נקי יחסית ממדוזות.

אז למה המדוזות לא מגיעות? כמו תמיד כשמדובר בענייני מדוזות, מדובר בהערכות. למרות שבכל שנה אוספים החוקרים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי. אפשרות אחת היא שינוי בזרמי הים, שאולי סחפו את המדוזות לאזורים אחרים. אולם לדברי החוקרים, הם לא מזהים דיווחים על נחילי מדוזות במקומות אחרים, אליהם יכלו להגיע בעקבות שינוי בזרמים. בנוסף לכך, הזרם הצפוני, שיכול אולי לסחוף את המדוזות אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם חלק מההסבר לתופעה. 

ההערכה המרכזית עליה מסכימים החוקרים היא ששינויי אקלים גרמו לכך שמי הים התחממו בצורה איטית יותר השנה ולכן הטמפרטורה הנוחה ל"הבשלת" הפוליפים למדוזות התאחרה בכשבועיים. לאור זאת, ההערכה הראשונית של פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט הייתה שגם המדוזות יאחרו במשך זמן דומה. אולם הזמן עבר והמדוזות מיאנו להגיע. אז מה בכל זאת קרה?  "אנחנו עדיין מעריכים כי תהליך הרבייה של המדוזות אכן התקיים באיחור של שבועיים-שלושה, אולם ייתכן שכשהן כן הבשילו, נכנס לתמונה גורם אחר, למשל בעל חיים שטורף את המדוזות כשהן עדיין קטנות. ייתכן כמובן שקרו דברים אחרים, שהרי הים הוא מערכת מורכבת וסבוכה", אמר פרופ' אנג'ל.

כאמור, החוקרים מזהים בשנים האחרונות מספר קייצים דומים, למשל בשנים 2016, 2018 ו-2021. לדבריהם, על פי מה שהתרחש בשנים אלו, הם צופים שגם השנה נראה קיץ דומה שבו יגיעו מעט מדוזות לחופי ארצנו. מבחינתם, זוהי בהחלט בשורה טובה למתרחצים – אולם הם עדיין מזכירים כי מדובר בהערכות ולאור מורכבותה של המערכת הימית, המצב עוד יכול להשתנות. פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט מבקשים מהמתרחצים להמשיך ולדווח באתר "מדוזות בעם", בוודאי אם הם נתקלים במדוזות, אבל גם אם לא! הדיווחים מסייעים גם לציבור הרחב וגם לאיסוף המידע הרב שנתי שלהם.

"אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב'סוף המדוזות' – אז הוא טועה. מה שקרה השנה לא אומר דבר לגבי אוכלוסיית המדוזות שיושבות בקרקעית הים, כשהן עדיין בשלב הפוליפ. רוב הסיכויים שמושבות הפוליפים עדיין קיימות ומחכות לתנאים המתאימים לבקוע ולשחרר לים מדוזות בוגרות. כך שלפי כל מה שאנחנו יודעים כעת, המדוזות ממש אינן הולכות להעלם. השנה הנוכחית היא רק מכה קלה בכנף עבורן", סיכם פרופ' אנג'ל.