ועדת החינוך דנה בהצעת החוק לאיסור העסקת מורשעי ותומכי טרור במערכת החינוך

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב החלה היום (שלישי) בדיונים על הצעת חוק פיקוח על בתי ספר של ח"כ עמית הלוי.

יוזם הדיון, ח"כ עמית הלוי: "הצעת החוק באה לתקן לקונות חמורות הקיימות בחוק הפיקוח על בתי הספר. למורה שיש זיקה לטרור, יש השפעה ממשית נוראית על תלמידים. הוא ממלא את מוחם וליבם ברוע, ופוטנציאל ההשפעה המזיקה הזאת הוא לשנים ארוכות. גם אדם שמזדהה עם טרור ועדיין אין לו הרשעה – צריך למנוע ממנו לבוא בשערי ביה"ס. זה מנגנון שכבר היה קיים בעבר וצריך להחזיר אותו".

לפי הצעת החוק, קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, לפי חוזרי מנכ״ל משרד החינוך, יחייבו את כל בתי הספר הפועלים על פי חוק בישראל והנתונים לפיקוח המשרד. בנוסף, מבקשת הצעת החוק להגביל העסקה של עובד חינוך שיש לו זיקה לפעילות טרור, ובכלל זה: התניית מתן אישור העסקה בהיעדר עבר ביטחוני של זיקה כאמור; התליית האישור אם הוגש נגד העובד כתב אישום בעבירת טרור או אם מנכ"ל משרד החינוך שוכנע כי גילה הזדהות עם ארגון טרור או עם ביצוע מעשה טרור; ביטול אישור העסקה אם העובד הורשע בעבירה שהיא מעשה טרור. משרד האוצר העביר את עמדתו טרם הדיון ולפיה ההערכה התקציבית של הצעת החוק נאמדת בעשרות מיליוני ש"ח.

נציגת משרד רה"מ אמרה בדיון: "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף. נקודת המוצא צריכה להיות הפוכה. לא נכון שיבוצע מולם אבחון גורף. הסמכות לקבוע מי ראוי להיות מורה או מה הסנקציה שתהיה נגדו - נתונה למשרד החינוך."

ח"כ אביחי בוארון: "תמוהה בעיני עמדת משרד רה"מ. ההסתה של הבוקר היא הפיגוע של הצהרים. יש טעם לבדיקה מקדימה. מבחינתי שהבדיקה תיערך על כלל המורים בישראל. מנכ"ל משרד החינוך יכול להתרשם בעצמו ממה שהוא רואה ברשתות החברתיות ולא לחכות לתיק ששב"כ יעביר לו."

ח"כ לימור סון הר מלך: "אין חולק על תכלית וחשיבות החוק. בספרי הלימוד הפלסטינים מוחקים את העם היהודי. לתוך זה גדלים ילדים וככה אנחנו מממנים את הרצח וההשמדה של העם שלנו. החוק הזה הוא הכרחי ואפילו קיומי."

ח"כ יוסף עטאונה: "זוהי חקיקה שבאה לפגוע במיעוט - היא פסולה ואין לה מקום בבית הזה. סעיף 16 בחוק מראה שאין צורך בתיקון המוצע כי למנכ"ל משרד החינוך ממילא אסור לקבל עובד הוראה שהורשע בטרור ובפעילות נגד ביטחון המדינה. התיקון האמור מיותר ובא להלך אימים על האוכלוסייה הערבית ובפרט זאת של מזרח ירושלים. אתן לך דוגמאות לנוער הגבעות שיוצא מהחינוך הממלכתי-דתי: רוצחי משפחת דוואבשה ורוצחי הילד אבו חדיר. גם הפוגרומים שמתקיימים בשטחים הכבושים - הם לא נעשים ע"י בוגרי מערכת החינוך הממלכתי דתי?"

במהלך הדיון התפתח עימות בין האב השכול הרצל חג'ג' לח"כ יוסף עטאונה. חג'ג': "אנחנו מחבקים אתכם ואתם דוקרים אותנו בתל אביב וביהודה ושומרון. לא צריך להכניס תומכי טרור לשום בית ספר, ממש כמו פדופילים." ח"כ עטאונה הגיב: "תפסיק לספסר בדם."

נציג משרד החינוך לירון ספרד: "בכל אירוע פלילי של עבירת טרור בידי איש הוראה, אנחנו מקבלים התראה בזמן אמת. הקשרים שלנו עם השב"כ חזקים ויש העברת מידע נקודתי מאצלם אלינו, בהתאם לצורך קיים. לפן הפלילי החוקים הקיימים כבר נותנים מענה. צריך להבחין את זה מהפן המינהלי." ח"כ הלוי התנגד לסמכות מינהלית כי "זה רחב מידי והופך את החוק על עצמו."

הצעת החוק של ח"כ הלוי מוזגה עם הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל, המבקשת להקים ועדה שבסמכותה לפטר אנשי צוות שמעורבים בתמיכה בטרור או משויכים לארגון טרור, ונקבע איסור בדבר תמיכה והשתייכות לארגון טרור והפצת תעמולת טרור בבית הספר.

שי רוזנגרטן, ראש אגף חינוך בתנועת אם תרצו אשר חשפה את המורים המסיתים בעכו, מסר: "בשנה שעברה חשפנו כיצד בתיכון אורט חלימי בעכו מורים כתבו פוסטים בעד מחבלים כולל הסתה מפורשת לפגיעה בלוחמים ואיומים נגד שוטרים ולוחמים ערבים. עד כה לא ננקטו שום צעדים כלפי המורים הללו. מדובר בפצצה מתקתקת! אין דרך לדעת מה המורים מלמדים בכיתה, אבל די ברור לאן הרוח נושבת כשיש להם תעוזה להסית ברשתות. חובה לתת כלים משמעתיים חמורים למנהלי בתי הספר ולמשרד החינוך כדי להדיח מורים כאלו. החוק של ח"כ עמית הלוי בהחלט נותן מענה על הבעיה הזו, יישר כח!".