"להיות מילואימניק זה להיות ישראלי, זו גאווה" | סיפורו של סמ"ר זעירא

להיות מילואימניק - כותב סמ"ר (מיל') אורי זעירא.

אורי בן 37, גר בקרני שומרון נשוי +2, משרת כמפקד כיתה בגדוד המילואים 8106 של חטמ"ר יהודה.

במסגרת המילואים נבחר כמצטיין מפקד חטיבת יהודה ביום העצמאות האחרון.

כיום הוא שחקן ובעל חברת הפקות.

כך הוא כותב:

"מילואים- איזו המצאה ישראלית. 

להיות מילואימניק זה להגיד "נעשה ונשמע".

זה להתייצב במוצב עוד לפני שקיבלת צו.

להיות מילואימניק זה שתמיד יהיה לך בבית תיק מוכן להקפצה עם זוג מדים, גרביים עבים, נעליים וכמובן, פק"ל קפה. זה להפגש כל תעסוקה מחדש עם ההוא מפלוגה ב' שאתה לא בטוח איך קוראים לו אבל אתה עדיין לצעוק לו "היי אחי!"

להיות מילואימניק זה לחכות שיקראו לך כבר למילואים ובכל זאת להתגעגע למשפחה ולעבודה הנורמלית.

להיות מילואימניק זה לעצור שניה בצד באמצע הסיור כדי להתקשר לאישה כי הילדים כבר תכף הולכים לישון, ולענות להם בשש בבוקר לשיחת וידיאו אחרי לילה לבן כשהם רק קמים להתארגן לבית ספר ולגן.

להיות מילואימניק זה לספוג כל כך הרבה אהבה מהמתיישבים שאתה שומר עליהם ולקבל ערימות של אוכל ביתי בשישי. זה לעשות קבלת שבת בעמדת לוחמים עם כל החבר'ה ביחד.

להיות מילואמניק זה לברך על כל רגע שאפשר לחלוץ את הנעליים, לשטוף את הרגליים ולהתקלח בצינור של הפילבוקס לשתי דקות לכבוד שבת. 

להיות מילואימניק זה להעביר שעות של צחוקים וסיפורים בסיור. זה לקרוא מגילת אסתר באמצע מארב ולקפוץ באמצע הלילה.

להיות מילואימניק זה לחלוק חוויות משפחתיות עם המח"ט, להסתכל לרגע על הדרגות שיש לו על הכתף ולהבין שהבן אדם הזה מדבר איתי בגובה העיניים.

להיות מילואמניק זה להיות חולייה בשרשרת כל כך ארוכה, מדהימה ומחבקת. זה אהבה ללא תנאים, כיף ושמחה. זה כולם בשביל כולם. זה לעזור לכל אחד מהגדוד שצריך משהו - גם באזרחות.

להיות מילואימניק זה לדעת שיש לי זכויות במדינה וזכות עוד יותר גדולה להגן עליה.

להיות מילואמניק זה להגיד כל שנה שזו הפעם האחרונה שאני בא, ובכל זאת למצוא את עצמי כאן בשנה שאחרי.

להיות מילואמניק זה להיות ישראלי, זו גאווה. אני גאה להיות מילואמניק ישראלי".