המשרד להגנת הסביבה: "נערכים לעליית מפלס מי הים בישראל"

אחת המגמות שבהן צפוי לחול שינוי משמעותי בעקבות משבר האקלים היא עליית מפלס מי הים. תופעה זו נגרמת כתוצאה מהפשרת קרחונים יבשתיים ברחבי העולם והתווספותם למי האוקיינוס. כמו כן, פליטות גזי החממה גורמים לעליית הטמפרטורה הממוצעת, אשר משפיעה באופן ישיר על טמפרטורת המים וכתוצאה מכך על נפחם.

המשרד להגנת הסביבה הגיש למנהל התכנון נייר עמדה, המפרט את התרחישים המומלצים לעליית מפלס מי הים בשנים הקרובות כתוצאה ממשבר האקלים באזור מפרץ חיפה. זאת, לצורך קידום תמ"א 75 למפרץ חיפה ותמ״א 75 - לניהול מי הנגר באגן הקישון במוסדות התכנון.

המלצה זו היא המלצת אד הוק לאור בקשת מנהל התכנון, לצורכי קידום תמ"א 75 בלבד, עד לעבודת המנהלת לשינוי אקלים אשר המשרד עומד בראשה. המנהלת תחל בקרוב עבודת היוועצות רוחבית ובחינות נוספות לצורך קידום המלצה בעניין התרחישים שעל מדינת ישראל להתייחס לצורך התמודדות והתארגנות לעליית מפלס פני הים למכלול הצרכים: תכנון, ניהול, מוכנות לחירום ועוד.

בעמדה זו קובע המשרד את התחזיות של עליית גובה פני הים שיש לקחת בחשבון כתוצאה ממשבר האקלים. נייר עמדה זה נכתב, בין היתר, בהסתמך על דוח של חקר ימים ואגמים לישראל המפרט את התחזיות המפורטות לעליית מי הים בישראל בעקבות שינוי האקלים.

לאור המידע המדעי המיטבי הקיים בעת הזו, ולאחר ביצוע סקירת ספרות לצורך כתיבת חוות דעת זו וסקירה בין-לאומית של הנעשה במדינות שונות בעולם, המלצת המשרד להגנת הסביבה לתקופת ביניים זו היא לחלק בין סוגי תשתיות שונות, בהתאם לתרחישים התלויים בפעילות עולמית להפחתת פליטות גזי חממה על ידי מדינות העולם:

1. תשתיות ומבנים בעלי תוחלת חיים ארוכה (מעל 100 שנה) ו/או מבנים שהטיפול כרוך בעלויות גבוהות – להם יש להיערך בהתאם לתרחיש RCP8.5. על פי תרחיש זה, הפליטות ימשיכו לגדול ללא הפסקה במהלך כל המאה ה-21.

2. תשתיות ומבנים פחות רגישים ו/או בעלי תוחלת חיים קצרה, וכן עלויות טיפול נמוכות יחסית ניתן לתכנן בהתאם לתרחיש RCP4.5. על פי תרחיש זה, פליטות גזי החממה העולמיות יגיעו למקסימום בין 2030 ל 2040 ולאחר מכן יפחתו.

השותפים להכנת נייר העמדה מהמשרד להגנת הסביבה: ד"ר עמיאל וסל; אילה גלדמן; פרופ' נגה קרונפלד-שור; ד"ר נטע ליפמן; רני עמיר; יהודית מוסרי; ד"ר דוד דהן ונועה וינברג.