ועדת הכספים אישרה את תקציב מבקר המדינה לשנת 2023

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום (רביעי) את תקציב מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת 2023.

תקציב המבקר לשנת 2023 יעמוד על 409 מיליון שקלים, לעומת 394 מיליון בשנת 2022. רכיב השכר בתקציב 2023 עומד על 268 מיליון שקלים, עלייה של 10 מיליון שקלים לעומת תקציב השנה שעברה.

על רקע העלייה בתקציב, ציין מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "אנחנו מבקשים עדכון של כ-3.9% בתקציב, לאחר שבשנה שעברה לא ביקשנו עדכון. יש לנו עליות בשכר כתוצאה מהסכמי שכר, יש לנו כ-550 עובדים. לצד כך, בסוף שנת 2022 אנחנו מתעדים להחזיר בגין 30.6 מיליון שקלים בגין עודפי שנת 2021, אותם לא מימשנו".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ציין בפתח הדיון כי משרדו עוסק בימים אלה בדו"ח ביקורת בנושא פעולות השיווק של רשות מקרקעי ישראל, זאת על רקע משבר הדיור והמחולל העיקרי שלו, שחיקת היצע הדיור: "בימים אלו אנחנו משלימים ביקורות אודות פעולות השיווק של רשות מקרקעי ישראל, נתייחס להחלטות הממשלה ולתוכניות הדיור שהתקבלו מאז תחילת המשבר. צריך לזכור שיכולת המדינה ומוסדותיה להשפיע על לווסת את מחירי הדיור, ניכרת בעיקר משום שהמדינה מחזיקה בכלים ומשאבים רבי היקף, כמו שליטה על רוב קרקעות המדינה, ומעורבות בתהליכי תכנון, וכן שליטה על פיתוח תשתיות לאומיות, הנדרשות לפיתוח שכונות מגורים. אני ממליץ לשרי האוצר והבינוי והשיכון, להשתמש בממצאי הדו"ח כבסיס לפעילות שתוביל לבלימת המחירים".

עוד הוסיף אנגלמן כי דו"ח נוסף בו עוסק משרדו, הינו יישום תוכנית שוה"ם 3, במסגרת מהלך העתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ. במסגרת הייצוג ההולם, הציג המבקר כי במשרד עובדים 18 עובדים עם מוגבלות חמורה, 28 מבני החברה הערבית, 10 יוצאי אתיופיה ו-10 מבני החברה החרדית, וכי לצד כך, במסגרת מכרזים הנמצאים בתהליך ומכרזים מתוכננים, 9 מיועדים לאוכלוסיות ייצוג הולם. עוד הציג המבקר כי כ-57% מעובדי המשרד הן נשים, וציין כי לאורך שנים במוסד היה דגש על עורכי דין שנקלטו, וכי הוא שם דגש על קליטת עובדים מרקעים שונים, בדגש על תחומי התוכן.

ח"כ ינון אזולאי: "חרדים היו ונשארו 10, ביוצאי אתיופיה התווסף 1, אני חושב שאצל מבקר המדינה שמבקר את כל הגופים, לא יכול להיות שלא תהייה דוגמא של ייצוג הולם. זה לא הולם".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס גם הוא לסוגיה: "כל שנה אנחנו שואלים את זה אצל מבקר המדינה, אתה מהווה דוגמא למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים השונים. אנחנו רוצים לשלב את הגופים המוחלשים יותר, לכן חובה עלייך לעשות מאמץ גדול בנוגע לאלה שהחוק קובע שיש לשלבם, אבל הדבר היה נכון גם אם לא היה חוק".

עוד הוסיף המבקר כי משרדו הוציא 314 דוחות במגוון תחומים: "יישמנו את הגדלת דוחות המעקב, היעד שלנו הוא להגדיל ב-20 אחוז את דוחות המעקב, המשמעות היא שאנחנו חוזרים אחרי 3-4 שנים לכל דוח שביצענו, לצורך דו"ח מעקב. יש שאלות של בריאות שהתחדדו לאור משבר הקורונה, יש סוגיות שאנחנו עוסקים בהן באופן שוטף. ההתמקדות שלנו היא כיצד לתקן את הדברים בראיה צופה עתיד. נעסוק באוכלוסיות שלא נמצאות במרכז השיח. לצד ביקורת קלאסית אנחנו מסתכלים גם על מניעת מעילות. מוקד נוסף היא גם מוגנות במרחב המקוון, איזו הגנה יש לילדנו שם, לצד פעולות חינוכיות".

עוד פירט המבקר על דו"ח הנוגע לגדר ההפרדה עליו עומל משרדו: "המצב עדיין לא טוב בגדר, יש הרבה מאוד פרצות. היו מקרים בהם נאמר לקבלנים האמונים על התחזוקה, שיש הרבה פרצות תחת אחריותם ולכן הם משוחררים מהמשך התחזוקה השוטפת. משעה שיש הסכם למדינה עם אדם שצריך לעשות תחזוקה, צריכה להיות תחזוקה. מדובר בגדר שהושקעו בה מעל 8 מיליארד ₪".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס לסוגיה: "נושא גדר ההפרדה מציק לי מאוד, אני מבקש שתבדוק מה אתה יכול להעביר אלינו בנושא הזה, יכול להיות שצריך לקיים בכך דיון שכשיגיע לכאן התקציב. מדובר בפיקוח נפש, לא ייתכן שחוזים יופרו והתחזוקה לא תבוצע".