איך לחנך את הילדים בלי לכבות אותם?

התכונות שמתגלות בילדות הן תכונות נהדרות שאני ממש לא רוצה לכבות, רק ללטש ולכוון כדי שהן יתבטאו בצורה שלמה יותר.

על כל סיטואציה איתם אני מתבוננת בשני מבטים:
1. כאן ועכשיו - מה קרה, איזה גבול צריך לשים ואיך להעמיד את הילד במקום.
2. עתיד - מה הנקודה הפנימית שהתבטאה כעת בצורה בוסרית ואיך התכונה הזו תתגלה בעתיד עם הכוונה ודיוק?

מה הכוונה?
שהילד שלי ענה תשובה ממש שנונה וחצופה....
יש את הטיפול המיידי - כאן ועכשיו שילמד מה דרך הדיבור הנכונה מול ההורים
ויש את המבט השני - החוצפה הזו גם נובעת מיצירתיות, ממחשבה עצמאית, מתעוזה...
את כל אלו אני ממש לא רוצה לכבות.
רק לכוונן שהתעוזה תצא במקומה,
שהיצירתיות המדהימה תצא במקום מדויק יותר.

ושאני מתבוננת על מה שהוא עשה בשני מבטים -
אני קודם כל לא נבהלת,
וגם - מגיבה אחרת.

אתה לא ילד חצוף.
אתה ילד מלא תעוזה יצירתיות ומקוריות שצריך ללמוד לדבר אל אמא ולכוון את כוחות הנפש למקום חיובי.

דוגמא נוספת:
יום אחד ילדי החמוד הרביץ לאחותו, מזה הרביץ...
גמרררר עליה והיא נמלטה בצרחות.
ברור שאני לא רוצה את המכות האלה.
ומצד שני - וואו, איזה ילד חזק הוא. איזה ילד מלא עוצמות.
גם אם כרגע הוא הוציא את העוצמות האלה לא במקום ולא בצורה הנכונה...
בניתוב נכון הוא ממש יכול לממש את הכוחות בבנייה ודברים חיוביים וגדולים.
זה ילד שלא יתן שידרכו עליו, שלא יתן שיפגעו בו.
זה ילד שיודע לעמוד על שלו.
וואו!

דרך התגובה שלי בדרך כלל תהיה לקרוא לו הצידה,
להתבונן על הידיים שלו, להתפעל כמה הם מיוחדות ולחשוב איתו יחד: עכשיו הידיים האלה עשו משהו ממש לא נעים לאחות. וכמובן צריך לפייס אותה ולבקש את סליחתה. אבל בא נחשוב יחד, עם כאלה ידיים נהדרות וחזקות איך אפשר לעשות טוב ונעים?
נכון, אפשר לבנות משהו מעצים, לול לתרנגולות למשל.
אפשר לחבק ממש חזק את האחות שזקוקה לחיבוק
אפשר לעזור לאמא להרים דברים כבדים, אמא ממש תשמח!

אז ודאי שאעמיד לו גבול ואדרוש ממנו לדייק את ההתנהגות שלו.
אך זה מתוך התבוננות אליו פנימה והבנה כמה הוא גדול הילד הזה שלי.
דווקא מתוך זה אני דורשת ממך לדייק, לגדול, יש בך עוצמות מדהימות.
אני לא נבהלת שכרגע ביטאת אותם בצורה ממש חלקית, זה בסדר, אתה לומד לעבוד עם הכוחות האלה.
ואתה גם תצליח ילד שלי, אני יודעת כמה אתה מיוחד.
אני רוצה שהם יזכרו כמה הם ילדים נהדרים.
כשאנחנו לא נבהלים מכוחות החיים שמתגלים בהם,
גם אם כרגע הם מתגלים בצורה חלקית או חסרה.
אנחנו מאפשרים להם ללמוד לדייק את עצמם, לכוונן את ההתנהגות שלהם ולגדול.

אתם תגיעו רחוק, ותעשו דברים גדולים, אני אומרת להם כל הזמן.
ורק משתדלת, לראות אותם בשני מבטים.