עו"ד גדע – הטרדה מאיימת, סכסוכי שכנים ומה שביניהם

מדי שנה מוגשות למשטרת ישראל עשרות אלפי תלונות. חלק ניכר מהתלונות נסגרות עוד בטרם נפתחה חקירה, וזאת מאחר שעל פי חוק קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה רשאי להורות שלא לפתוח בחקירה, כאשר מדובר בעבירות מסוג עוון, וכאשר "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה". במצב דברים זה, תיקים רבים נסגרים ומתלוננים רבים נאלצים להמשיך בשגרת חייהם תוך תחושת חרדה מתמדת, חשים מאוימים ושלוות חייהם נפגעת. בחלק מהתלונות אכן מדובר במעשים הממוקמים בתחום האפור, אשר אינם בעלי גוון פלילי מובהק ושאינם מצדיקים העמדה לדין פלילי, כך לפחות בעיניי המשטרה. מעשים אלה, כוללים בין השאר: איומים מרומזים, גרימת רעש ולכלוך בבית המשותף, גרימת נזק לרכוש בבית המשותף, בילוש, פגיעה בפרטיות ועוד. כדי להתגונן מפני מעשים אלה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, אשר לעתים קרובות מהווה פתרון יעיל ומהיר למצב. בכתבה זו, עורך דין פלילי ברוך גדע מסביר מהי הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול לצורך הוצאת הצו ומה צפוי לקרות אם הצד הפוגע מפר את הצו.  

מהי הטרדה מאיימת?

החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001, קובע כי הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם על ידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, כאשר הנסיבות מצביעות על כך שהאדם המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של הנפגע או כי הוא עלול לפגוע בגופו. כמו כן, החוק מפרט רשימה של מעשים, אשר עשויים להיחשב כהטרדה מאיימת, למשל: בילוש, פגיעה בפרטיות, יצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר עם הנפגע, בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה של הנפגע ועוד.

דוגמאות להטרדה מאיימת:

כאמור, הטרדה מאיימת עשויה להתרחש באופנים שונים. כך למשל, בעניינה של מ', לקוחה אשר פנתה למשרדנו לפני כשנה. מ' הלינה כי מאז פרידתה מבן זוגה, הוא שלח לביתה במשך שבוע כ-20(!) זרי פרחים ושלח לה מסרונים בשעות לילה מאוחרות. ברור לכל, כי שליחת זרי פרחים ומסרונים אינה נחשבים לעבירות פליליות, אלא שהתנהגותו האובססיבית של בן זוגה לשעבר פגעה בשלוות חייה של מ', אשר קיוותה שהותירה את מערכת היחסים בינה לבין הבחור בעבר. במקרה זה, פנינו בשמה של מ' לבית המשפט, אשר נעתר לבקשה והוצא צו כנגד הבחור למשך חצי שנה.

טוב שכן קרוב מאח רחוק

מקרה נוסף שטופל במשרדנו הוא עניינו של י', אדם המתגורר שנים רבות בשכונה שקטה בקריות. אותו אדם, הלין כי הוא סבל מהטרדות בלתי פוסקות משכן חדש שעבר לגור בסמוך אליו. בין היתר, ההטרדות כללו קללות על בסיס יום יומי, השארת צואה בחדר המדרגות וגרימת נזק לרכוש המשותף. כל פניותיו של י' לשכן במטרה לפייסו לא הועילו. גם פניותיו למשטרה לא עזרו. ואכן, עם קבלת הראיות, פנינו לבית המשפט אשר נעתר לבקשה והוציא צו למשך חצי שנה נגד השכן.

צו למניעת הטרדה מאיימת – מה הוא בעצם כולל?

צו למניעת הטרדה מאיימת אוסר על הצד הפוגע להטריד את הנפגע, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו ולפגוע בפרטיותו. כמו כן, בית המשפט רשאי לאסור על הצד הפוגע ליצור קשר עם הנפגע קשר בכל דרך שהיא ולהימצא במרחק מסוים ממנו. במקרים שבהם הצד הפוגע הנו בעל רישיון נשק, בית המשפט רשאי לאסור על הצד הפוגע להמשיך ולהחזיק בו. במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לדרוש מהצד הפוגע ערובה כספית לקיומו של הצו להבטחת שלומו ובטחונו של הנפגע.

לכמה זמן הצו תקף?

תוקפו המקסימלי של הצו הנו שישה חודשים. עם פקיעת הצו, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה נוספת להאריכו.

מה קורה אם הצד הפוגע הפר את הצו?

 הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת, עשויה להביא למעצרו של הצד הפוגע והעמדתו לדין פלילי בגין עבירה הנקראת הפרת הוראה חוקית. עבירה זו, מעוגנת בסעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ועונשה המרבי הנו 4 שנות מאסר. חשוב לציין כי כאשר המשטרה מגיעה לטפל באירוע שבו אחד ישנו צו בתוקף, אזי הטיפול בתלונה הופך לרציני שכן המשטרה לוקחת בחשבון שמדובר בצדדים מסוכסכים.

הכותב הוא עו”ד ברוך גדע, בעלים של משרד עורכי דין העוסק בתחום המשפט הפלילי ובדיני תעבורה.