חשיפת ערוץ 20 | מני-גוד עניינים: כיצד מסייע השופט מזוז למקורבים

הטבה של 6 מליון שקלים

הנה עוד מקרה תמוהה של שיתוף פעולה של מני מזוז עם עורכי הדין דנה וזינגר. בשנת 2003, מזוז מכהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפניו עומדת סוגיה של גביית היטל השבחה בסך 6 מיליון שקלים ממרכז הירידים עבור בנין היובל בגני התערוכה.

אז מה תמוהה כאן?
עורך הדין שלום זינגר הוא יועץ של מרכז הירידים, תפקיד שככל הנראה אינו עושה בהתנדבות.  זינגר טען אז שהחברה שאותה הוא מייצג לא צריכה לשלם היטל השבחה. שרית דנה, היועצת המשפטית של משרד הפנים מאשרת את הטענה של עורך הדין זינגר ומני מזוז היועץ המשפטי לממשלה, תומך בעמדתה. הכרעתו המפוקפקת של מזוז ניתנה למרות שידע שמבקר המדינה השופט בדימוס אליעזר גולדנברג חשב אחרת. בדו"ח שפרסם גולדנברג, הוא מתח ביקורת וקבע שעל הוועדה המקומית היה לגבות היטל השבחה בסך 6 מיליון שקלים ממרכז הירידים.

מכרז תפור מראש!

אלא שזה לא נגמר כאן, בשנת 2013, מפרסם עיתון הארץ, כי מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, יפרסם בקרוב דו"ח ביקורת חמור על העסקתו של שלום זינגר כיועץ חיצוני לחוק התכנון והבניה תוך ניגוד עניינים חמור עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שרית דנה. המבקר מגלה כי עו"ד שלום זינגר החל לעבוד לפני שנחתם המכרז, לפי עיתון הארץ עו"ד דנה היא זו שאישרה את שעות העבודה של זינגר באופן רטרואקטיבי. אלא מה? מתברר שמי שאישר לדנה להעסיק את זינגר בניגוד לחוק הוא לא אחר ממיודענו, היועמ"ש דאז, מני מזוז. בתגובה של משרד המשפטים נאמר אז כך: העסקתו של עו"ד זינגר כעורך דין חיצוני לשם סיוע בחקיקה זו, נעשתה בידיעתו ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה באותה העת – מני מזוז. מה עם הדו"ח החמור של מבקר המדינה? משום מה עד כה הוא לא פורסם. כשניסינו לברר מול משרד מבקר המדינה מדוע? נעננו: בדקנו עם הגורמים המוסמכים והם מסרו כי בסופו של דבר לא פורסם דו"ח בנושא.

איך הכל התחיל?

מערכת הקשרים בין השלישייה: מזוז-דנה-זינגר, מתחילה אי שם בשנות ה- 90, זינגר שהיה היועץ המשפטי של משרד הפנים, מקבל את שרית דנה לתפקיד סגניתו, כשזינגר פורש לשנת לימודים במימון של קרן וקסנר, מחליפה אותו שרית דנה, שהפכה במהלך הזמן למינוי קבוע של יועמ"שית המשרד, וזינגר חברה, ממשיך בנתיים להיות יועץ חיצוני לפרויקטים חיצונים במשרד הפנים, כך הוגדר תפקידו. כאשר מני מזוז מתמנה ליועץ המשפטי לממשלה הוא ממנה את עו"ד דנה חברתו, לתפקיד המשנה ליועמ"ש, ואת עו"ד זינגר ביקש למנות למשנה ליועמ"ש לענייני חקיקה. מינוי זה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל משום שזינגר סרב לחתום על הסכם ניגוד עניניים.

כך התנהל איפוא בעבר, השופט מני מזוז, איש מערכת המשפט, שנמצא כיום בתפקיד בכיר מאוד כשופט עליון שפוסק בסוגייות הרגישות והחשובות ביותר במדינה.

ממשרד זינגר דנה ושות נמסר בתגובה: "כב' השופט מזוז כלל ברשימת ההימנעויות שלו את עורכי הדין שלום זינגר ושרית דנה. ההימנעות היא אישית, מאחר שהיא נובעת מהיכרות אישית, ולכן היא אינה חלה על עורכי דין אחרים במשרד. לעורכי הדין ד"ר גדי רובין ואיל גור אין היכרות אישית עם כב' השופט מזוז, והם אינם כלולים ברשימת ההימנעויות שלו. לפי כל כלל מוכר, ובפרט אמות המידה שפרסמה כב' נשיאת בית-המשפט העליון לפני כמה ימים, היכרות אישית בין שופט לעורך דין, אינה יוצרת מניעות מצד השופט לדון בתיקים שבהם מייצגים עורכי דין אחרים ממשרדו של עורך הדין. כמו כן, כפי שניתן לראות בפסק-הדין, העתירה נדחתה על הסף ללא דיון במעמד הצדדים".

אלא שהתגובה הזו, המתבססת על אמות מידה שפורסמו רק 3 שנים אחרי המקרה המדובר, לא מספקת תשובה לגבי עתירה נוספת בה ישב השופט מזוז, ובה ייצג עו"ד זינגר בכבודו ובעצמו. פנינו בשאלה נוספת למשרד וזו התשובה שקיבלנו:

"תשומת לבכם לכך שכב' השופט מזוז לא היה חבר בהרכב שנתן את פסק-הדין בתיק. יתר על כן, המשיבים 5-4, שעו"ד זינגר רשום כמייצגם, צורפו לעתירה כמשיבים, אך החליטו שהם לא יהיו מעורבים בהליך, ולא יגישו תגובה לעתירה. הדבר הודע גם לב"כ העותרת. בפועל, עו"ד זינגר אכן לא ייצג בתיק ולא הופיע בתיק. ההחלטות היחידות שבהן מוזכר שמו של עו"ד זינגר כמייצג המשיבים 5-4 (כאמור, באופן פורמלי בלבד), הן החלטות טכניות בלבד", לשון התגובה.

אז קצת התבלבלנו. מצד אחד משיבים 4-5 החליטו לא להיות מעורבים, מצד שני הם כן הגישו תגובות. אך מה שבעיקר מריח כאן לא טוב היא השאלה: הרי אם לקוחותיו של זינגר החליטו שלא להגיב ולא להיות מעורבים, מדוע הם שכרו עורך דין? האם למישהו היה עניין ששמו של זינגר רק יופיע כמשיב בפני השופט מזוז למרות שהוא לא באמת מתכוון לעבוד על התיק?

מהשופט מני מזוז לא התקבלה עד לרגע זה תגובה לכתבה.