כמחצית מהסטודנטים בישראל שוכרים דירה

ציבור הסטודנטים בישראל המוערך כיום ב-330 אלף סטודנטים וסטודנטיות ומרביתם בין הגילאים 20-27, ללא דירה בבעלותם הגרים בשכירות. על פי ההערכות 45% מכלל הסטודנטים בישראל שוכרים דירה. 

הוצאות הדיור יכולות להגיע עד ל-50% מהכנסת הסטודנטים ומאלצות את הסטודנטים לעבוד שעות רבות, בעיקר בעבודות מזדמנות וזאת כדי לממן את הלימודים ואת מקום המגורים. יש לציין כי ברב המקרים מגיעים הסטודנטים מהפריפריה לעיר הגדולה על מנת ללמוד ולכן חייבים במציאת פתרון דיור.

חברות יזמיות פרטיות רבות מציעות פרויקטים של מגורים המיועדים לסטודנטים עם הצרכים המיוחדים הנדרשים לאוכלוסייה זו כגון: שירותי כביסה, צרכנייה, שטח קטן של מגורים וחלל המיועד לשינה, מטבח, סלון קטן, חללי עבודה משותפים, ריהוט ועוד. הדירות כמובן מיועדות גם לסטודנטים שייהנו מחיי קהילה וגם למשקיעים שמחפשים השקעה עם שוכרים יציבים במרחק קטן מהמוסד האקדמי.

מיזם מוביל בפתרון הדיור לסטודנטים קיים במתכונת של מכרזים מהמדינה והמוסד האקדמי בדמות B.O.T - כלומר, היזם מתחייב לבנות ולתפעל את המתחם שנבנה עבור דיור הסטודנטים והצרכים שלהם. בישראל מספר חברות נדל"ן בונות קומפלקסים גדולים של מעונות סטודנטים ובין הבולטות שבהן אפריקה ישראל, קבוצת מנרב ושיכון ובינוי. 

בשנים האחרונות המדינה הקציבה כ-300 מיליון ש"ח לבניית מעונות סטודנטים ברחבי הארץ עבור 10,000 מיטות. ב-2017 אושרו להקים מעונות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת בר אילן בגבעת שמואל, אוניברסיטת תל אביב והטכניון בחיפה, וכן לבניית מעונות בנתניה, ראשון לציון, ובקצרין. במרץ 2018 אושרו בניית עוד כ-3,000 מעונות סטודנטים בפריפריה.

אפשרות נוספת העומדת בפני הסטודנטים היא קבלת עזרה במימון שכירות מצד הגוף האקדמי, תורמים ועיריות. סטודנטים שמשקיעים שעות התנדבות בפרויקטים קהילתיים מקבלים בתמורה לכך מלגה לשכר דירה.

ניר שמול מנכ"ל חברת שניר והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "מדובר בכמות אדירה של אנשים, הלומדים באוניברסיטאות והמכללות בעיקר בלימודי תואר ראשון, כ-75% מכלל הסטודנטים. זהו פלח שוק שנאלץ, רובו ככולו, לעבוד לטובת מחייתו או להישען על ההורים שעוזרים גם במימון הלימודים וגם במימון ההוצאות השוטפות".