רחפנים ממולכדים בצפון כמעט וגרמו למלחמה, אך על רחפן מעזה שמטיל פצצה עוברים לסדר היום

לא מובן. באמת שלא ניתן להבין את ההבדל העצום בהתייחסות ראש הממשלה ומערכת הביטחון לאירועי טרור מהצפון לעומת אירועי טרור זהים ואף הרבה יותר קשים מהדרום.

בשבוע שעבר עמדנו בפני מלחמה או מינימום מבצע רציני לאחר שארגון הטרור חיזבאללה אמר שיגיב לפעולה שהביאה לחיסול מחבלים איראניים וחיזבאלונים רגע לפני ששיגרו רחפני נפץ לעבר ארצנו. חיזבאללה אכן הגיב והמתח היה בשיאו. צה״ל היה במוכנות וכוננות מלאה, בצפון נפתחו מקלטים, כיפות ברזל כבר היו בהיכון וחיל האוויר התכונן לתגובת נגד. מדינה שלמה עסקה בשאלה לאן פני הדברים.

בצפון, אנחנו מגיבים באופן מיידי לאירועים ותוקפים עוד בטרם פעולת הטרור יצאה אל הפועל. אנחנו מחסלים בלי חשבון את האירוע ואת אלה שמנסים לבצעו. ברגע אחד הם נעלמים מהעולם. מחוסלים.

לא ברור מדוע ההתייחסות לרחפן עם מטען חבלה בצפון שונה מההתייחסות לרחפן עם מטען חבלה בדרום. המטען - אותו מטען, מטרת המחבלים - אותה מטרה, הידיים האיראניות נראות גם בצפון וגם בדרום, אך ההתנהלות הביטחונית שונה במהות.

שימו לב להודעת דובר צה״ל במהלך השבת: ״לפני זמן קצר כלי טיס של צה"ל ירה לעבר חוליית מחבלים ששיגרה רחפן אשר חצה מדרום רצועת עזה לשטח ישראל. הרחפן הטיל ככל הנראה מטען במרחב גדר המערכת וחזר מיד לשטח הרצועה. אין נפגעים לכוחותינו, נגרם נזק קל לרכב צבאי״. רק נדייק - הרחפן אכן הטיל מטען חבלה. באופן ודאי. הנזק לא נגרם מעצמו.

כעת, נסו לדמיין מה היה קורה אם רחפן מלבנון או סוריה היה חודר לישראל ומטיל פצצה? הרי זה לא הגיוני. צה״ל היה מחסל מבעוד מועד את הרחפן ומפעיליו ואם היו מצליחים להוציא את הפיגוע - תוהו ובוהו היו שם בצפון. בדרום? כלום. פשוט כלום.

כעת, נסו לדמיין כיצד היינו מגיבים אם 6,000 ערבים היו עומדים על הגדר בגבול ישראל-לבנון, או גבול ישראל-סוריה. נסו לדמיין כיצד היינו מגיבים אם עשרות מהם היו משליכים יותר מ-100 מטעני חבלה ורימונים לעבר כוחותינו וגורמים נזקים משמעותיים לגדר המערכת. רוצים לדמיין? הנה הודעת דובר צה״ל שיצאה השבת: ״במהלך אחר הצהריים התקיימו הפרות סדר אלימות במהלכן התקהלו כ-6,200 מפרי סדר במספר מוקדים לאורך הגדר ברצועת עזה. הפרות הסדר נשאו אופי אלים במיוחד שכלל השלכת כמות גדולה של מטענים, רימונים ובקבוקי תבערה לעבר הגדר וכוחות צה"ל. ניכרת השחתה של הגדר במספר מוקדים. כמו כן, מספר עולה של ניסיונות התקרבות לגדר המערכת. כוחות צה"ל זיהו מספר חשודים שחצו את גדר המערכת בצפון ובדרום רצועת עזה וחזרו מיד לשטח הרצועה. שניים מן החשודים שחצו את גדר המערכת בצפון רצועת עזה לשטח ישראל, נעצרו על-ידי לוחמי צה"ל ללא נשק והועברו לחקירת כוהב"ט. לוחמי צה"ל השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות״.

קשה להבין את ההבדל בהתייחסות לאירועים מלבנון וסוריה להתעלמות הקבועה מאירועים דומים והרבה יותר קשים (חמש רקטות בשישי בערב) המבוצעים באופן תדיר בדרום.

לא יכול להיות שסיכון דם יהודי בצפון לא יהיה שווה ערך לסיכון דם יהודי בדרום. לא יכול להיות ולא מתקבל שסיכון חיילים בצפון מביא לתגובה מוקדמת ולחיסול האירוע ואילו בדרום - סיכון חיילים הוא מנהג קבוע, על פי רצון המחבלים.

לא ייתכן שכללי המשחק בצד אחד של המדינה יהיו שונים לחלוטין מכללי המשחק בצד השני. אותו דם, אותה מדינה. אין הסבר ושום הסבר לא ימצא אוזן קשבת. אסור לקבל את זה. נקודה.