הקשר בין חומצה פולית ופוריות

חומצה פולית (המוכרת גם בשם ויטמין B9) מהווה את אחד הוויטמינים החשובים ביותר לנשים לאורך כל שנות הפוריות שלהן. משנת 1998 מדינות רבות (ביניהן, אף ישראל) החלו בהוספה יזומה של חומצה פולית למוצרי מזון נפוצים ומצרכים רבים כסוגי לחמים מסוימים, דגני הבוקר, משקאות, חטיפים וכד'. הסיבה להוספה יזומה זו של החומצה הפולית למוצרים הייתה מניעתם של מומים מולדים בתינוקות בהריונות לא מתוכננים או אצל נשים שהמודעות שלהן לכך הייתה נמוכה, יחסית משל האחרות, למרות שכיום, חשיבותה ויתרונותיה הבריאותיים הנוספים של החומצה הפולית ממשיכים להיחקר בתחומי בריאות הלב, מחלת האלצהיימר, שבץ מוחי ועוד מצבים בריאותיים.

מהן השלכותיו של מחסור בחומצה פולית בעת ההיריון?

מחקרים בינלאומיים מראים כי נטילת חומצה פולית לפני הכניסה להיריון ובחודשי ההיריון הראשונים, עשויה להקטין (ובאופן משמעותי!) את הסיכונים ליצירת מומים בתעלה העצבית (במוח ובעמוד השדרה).

למטרת מניעת המומים המולדים, כשנטילת החומצה הפולית מתרחשת בתקופה שלפני ההריון, בזמן ההפריה ובשבועות הראשונים שלאחריה (התקופה בה קיים סיכון להיווצרות המומים במערכות המוח והלב החיוניות), מומלץ לנטול 0.4 מ"ג ליום.

התפתחותה של התעלה העצבית מתרחשת כשבועיים וחצי לאחר זמן ההפריה (כלומר, במקרים רבים, לפני שהאישה-עצמה מודעת להריון הצומח בה), ולכן, מאגרי החומצה הפולית בגוף חייבים להיות ברמתם התקינה כבר לפני כן. המומים שמקורם בתעלה העצבית, שמתחילה באזור המוח ומגיעה עד לאזור הגב התחתון, כוללים רשימה ארוכה של סיכונים, ממצבים שיתוק ונכות (כספינה ביפידה) ועד להפלות, במקרים קשים אף לידת עובר מת או מות התינוק לאחר הלידה.

כך שהתפתחותה התקינה של התעלה העצבית הינה הכרחית למניעת המומים במוח ובעמוד השדרה. סגירתה של התעלה העצבית מסתיימת בין שלושה לארבעה שבועות לאחר ההפריה, כשכאמור חלון הזמן הזה עתיד לקבוע את עתידו של ההיריון וכמובן את מצבו של העובר.

מה ההבדל בין חומצה פולית טבעית לחומצה פולית סינטטית?

כיום, אנחנו מכירים שני מקורות של חומצה פולית. הראשון, הוא החומצה הפולית הטבעית -Folate אשר מצויה במקורות המזון הטבעיים שמהחי ומהצומח. בנוסף אנחנו מכירים את ה-Folic Acid, אותה חומצה פולית מסונתזת אשר מיוצרת במעבדות, המשמשת בסוגים מסוימים של תוספי תזונה ומשולבת במוצרי המזון המוכנים.

פולאט (Folate) מצויה בירקות בעלי עלים ירוקים כהים (כמו התרד, האספרגוס, הברוקולי, הכרוב, המנגולד וכן הלאה), בירקות הירוקים, בדגנים המלאים ובמקורות נוספים, כמו קטניות. הפולאט הוא אינו נספג בגוף במלואו (אלא רק קרוב ל-כ50% ממנו) כאשר בישול המזון ואחסונו עלולים להפחית את רמתו, לעיתים עד קרוב ל-90%. לעומתו החומצה הפולית הסינטטית, לכאורה, אמורה להיות זמינה במאת האחוזים לגוף. וזה גם היה קורה, לולא אנזים קטן בשם MTHFR המשנה את התמונה.

מה הוא MTHFR?

פולאט (חומצה פולית טבעית, זוכרים?) מכיל רכיב בשם קבוצת מתיל המשתתף בתהליך חיוני בגוף שנקרא מתילציה – רכיב זה גם תורם לזמינותו של הפולאט לניצול על ידי הגוף. כנגדו לחומצה הפולית הסינטטית דרוש תהליך אנזימתי שיאפשר לה להפוך לזמינה. אחד האנזימים החשובים בתהליך המסוים הזה נקרא MTHFR. לרוע המזל אצל חלק לא קטן מהאוכלוסייה אנזים ה-MTHFR אינו פעיל כלל או שאינו פעיל בצורה מספקת. כתוצאה מכך חומצה פולית סינטטית שאינה עוברת את תהליך המתילציה עשויה שלא להועיל כלל לאדם אשר נטל אותה.

ראוי לציין כי עבור אנשים שאינם לוקים במחסור באנזים MTHFR, נטילת תוסף חומצה פולית סינטטית בכמות המומלצת אינה מהווה סיכון, מאחר שאנזים ה-MTHFR ממיר את החומצה לצורתה הטבעית. אך אלו שאצלם קיימת המוטציה הגנטית באנזים, מוטב שימנעו מצריכת חומצה פולית סינטטית בכמות גדולה, עד שנושא זה יובהר במחקרים גדולים.

הכתבה נכתבה בשיתוף אקוסאפ - מפתחת ומשווקת תוספי תזונה ייחודיים המבוססים על פטנטים יחודיים. 

התוכן בכתבה זו הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.