המשבר בביטוח הלאומי - פיצוץ במגעים מול האוצר

זה כבר כמה שנים שגורמים שונים באוצר ובביטוח הלאומי מתריעים על כך שהמוסד לביטוח לאומי נמצא בקריסה. המוסד מחלק יותר ויותר קצבאות כל שנה, וההכנסות לא צומחות בשיעור מקביל, כך שהצפי כיום הוא שבעוד כ-4 שנים הביטוח הלאומי יכנס לגירעון, ובכך ייאלץ להשתמש בקרן הרזרבה שלו, המורכב מאגרות חוב השמורות באוצר למימון התשלומים, זאת בהנחה שהאוצר אכן ישחרר את הכסף, ובשנת 2037 הקרן תתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו על פי החוק. המשמעות היא שלא יחולקו יותר קיצבאות ביטוח לאומי ולמעשה רשת הבטחון הכלכלית שאזרחי ישראל משלשלים אליה תשלום חודשי - לא תבטח אותם.

בעבר כבר נשמעו קולות הקוראים להיפטר מהקונספט של ביטוח לאומי, אחרי שכבר הוכח שהמנגנון הוא בזבזני וכולל כשלים אינהרנטיים, אך על מנת להתגבר על המשבר, או לפחות לדחות אותו, הכריז שר הרווחה חיים כץ על התנתקות חד צדדית מהסכם הביטוח הלאומי עם האוצר מלפני כ-40 שנה, לפיו עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי מועברים לקופת המדינה והאוצר עושה בהם שימוש לכל צורך מצרכי התקציב. עודפי הגביה, הכריז כץ, ישארו בקופה וידחו את כניסתה לגירעון. כץ הודיע כי מתוך אחריות לתקציב המדינה יועברו השנה בפעם האחרונה העודפים מכספי הביטוח הלאומי לידי המדינה ותוך חודשיים יגבש מנכ"ל משרד רה"מ הסכם חדש בין משרד האוצר לביטוח הלאומי.

בסוף השבוע שעבר, התפוצצו המגעים בין הצדדים כשכל צד מאשים את השני בחוסר אחריות ואי עמידה בהסכמים.

נכון לעכשיו הביטוח הלאומי עתיד להתנתק חד צדדית מההסכם עם האוצר, ואם המשבר יעמוד בעינו, מתקציב המדינה לשנת 2019 יגרע בבת אחת 24 מיליארד שקל שמקורם בעודפי גביית כספי הביטוח הלאומי, זאת מכיוון שהאוצר מסתמך כבר שנים על עודפי הגבייה של ביטוח לאומי כחלק אינטגרלי מתקציב המדינה.
משמעויות הגירעון שייווצר עלולות להיות הרסניות לדירוג האשראי החיצוני של הכלכלה הישראלית, לכל תכנון התקציב שכבר אושר בממשלה ובכנסת, שלא לדבר על ההשלכות האפשריות על מעמדו הפוליטי של השר כחלון בתקופת הבחירות. 

באוצר תקפו את מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר עצמו: "חרף הבטחותיו לרה"מ כי ייחתם הסכם, מנכ"ל הביטוח הלאומי מנהל מסע סחיטה אל מול משרד האוצר בניסיון להוריד מהבט"ל כל ביקורת של שומרי הסף הממשלתיים, זאת במטרה לשפר את שכרו האישי ולאפשר לעשות כרצונו במוסד הביטוח הלאומי ובכספי הציבור.

אנו מדגישים כי המשמעות של אי חתימה על הסכם הינה פגיעה משמעותית במצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי וכן פגיעה משמעותית ביעד גירעון המדינה, ואף עשויה להיות לה השפעה על המצב המאקרו כלכלי של מדינת ישראל".

בביטוח הלאומי לא נשארו חייבים, ומסרו בתגובה: "מדובר בחציית קו אדום שבו מאיימים על נושא משרה בכירה, לעניין  זה מנכ"ל הביטוח הלאומי ועובדיו, בשעה שבמשך חודשים רבים הביטוח לאומי פונה אל משרד האוצר למצוא פתרון לבעיית הגרעון האקטוארי שישפיע באופן ישיר על הציבור הישראלי וזכויותיו".